בהמשך לפוסט הקודם ולקובץ ה״שאלות תשובות״ שפירסמה רשות שוק ההון, נרצה גם בפוסט זה להתמקד בשאלות הנוגעות לבעלי רישיון למתן אשראי.
השאלה הראשונה היא בנושא ״דיווח של נותן שירות״, בין שהינו בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון למתן שירות בנכס פיננסי.
השאלה- כאשר לקוח מבצע עסקה אשר לכאורה כרוכה בעסקה אחרת. לדוגמא, עסקת רכישת מטח והעברת מט"ח לחו"ל/ ניכיון שיק והעברתו לחו"ל. האם יש לסכום את שתי העסקאות יחד לצורכי דיווח או לדווח כסכום עסקה אחת?
התשובה- כל פעולה צריכה להיבחן בנפרד לעניין חובת הדיווח בהתאם לסעיף 11 (א) לצו, כמו כן יש לוודא שהפעולה מדווחת בהתאם לסוג הפעולה המוגדר בהתאם להנחיות הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור לדיווחי נותני שירות בנכס פיננסי ונותני שירותי אשראי.
שאלה נוספת שנענתה באותו נושא בעניין רישיון אשראי.
השאלה- בעסקאות בין שני נותני שירותי אשראי על איזה נותן שירות אשראי מוטלת חובת הדיווח?
התשובה- במקרה של אשראי יש לבחון מי הוא מקבל השירות. לדוגמא נותן שירות אשראי א' צורך אשראי אצל נותן שירות אשראי ב'. זאת באמצעות ניכיון משנה של השיקים שקיבל מלקוחותיו.
נותן שירות אשראי א' הוא מקבל השירות ונותן שירות אשראי ב' הוא נותן השירות שהעמיד/מימן עבורו את האשראי המבוקש. לכן במקרה זה חובת הדיווח תחול על נותן שירות אשראי ב' בנוגע לשירות שנתן לנותן שירות אשראי א'.
באותו נושא נשאלו שאלות נוספות הקשורות לבעל רישיון למתן אשראי.
השאלה- האם רכישת חוב בין נותני שירותי אשראי נחשבת מתן אשראי?
התשובה- רכישת חוב תחשב כמתן אשראי על ידי הרוכש. מכאן שתחול חובת דיווח צולבת: על מי שנרכש ממנו החוב(הגוף שמוכר) תחול חובת דיווח בגין החזר אשראי. על הגוף שרוכש את החוב תחול חובת דיווח – בגין מתן אשראי.
השאלה- האם חלה חובת דיווח על פעולה רגילה במקרה של מתן ערבות? ומה הוא סוג הפעולה שיש לציין בדיווח לרשות המוסמכת?
התשובה- קיימת חובת דיווח לרשות המוסמכת רק במקרה של מימוש הערבות וסוג הפעולה המדווחת יהיה מתן אשראי.
בנושא ״פרטי דיווח״ נענו השאלות הבאות.
השאלה- אילו פרטים נדרשים להיכלל במסגרת דיווח על פעילות בלתי רגילה?
התשובה- נותן שירותים פיננסים ידווח לרשות המוסמכת על פעילות בלתי רגילה. תוך הבהרה ופירוט סיבת הדיווח, לרבות תיאור הפעולה שבשלה דווח. על נסיבותיה, ובתוך כך הגורמים הקשורים לסיבת הדיווח ואם הם ידועים לגוף המדווח. יש להבהיר את מהות הפעולה החריגה או אופן הפעילות החריגה. כמו כן להבהיר מדוע מדובר בפעולה או בפעילות בלתי רגילה.
יש לדווח בהתאם לתבנית המוגדרת בהנחיות הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור לדיווחי נותני שירות בנכס פיננסי ונותני שירותי אשראי באופן מקוון והדגשים הנוספים בהנחיות הדיווח.
השאלה- האם פעילות של מתן אשראי כנגד פיקדון מחייבת דיווח בלתי רגיל?
התשובה- סעיף 11 (ב) לתוספת הרביעית לצו קובע כתבחין פעילות חסרת היגיון עסקי או כלכלי. עסקאות בהן ניתן אשראי כנגד פיקדון הן בעלות סיכון גבוה בכל הקשור לנושא איסור הלבנת הון. כאשר המפקיד ומקבל האשראי הם אותה ישות או במקרים בהם מדובר בישויות קשורות. כדוגמת: 1. חברות אחיות. 2. בעל שליטה וחברה בשליטתו. 3. מקבל שירות ונהנה. על נותן השירות הפיננסי להשתכנע כי יש היגיון כלכלי בביצוע העסקה. בהעדר היגיון שכזה עליו לבחון את הצורך בדיווח בלתי רגיל לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור על פעולות מסוג זה.