מה אתה מחפש היום?

בלוג

מאמר שני בסדרה: אינדיקטורים לזיהוי סיכון לקוח מוגבר

במאמר הראשון בסדרה פירטנו באופן כללי את האינדקסים לפיהם יש לדרג ולתת ציון לסיכון המעורב בעבודה עם לקוח. הסברנו כי מדובר על ציון שיש לתת על רצף מספרי (1-10, 1-100….כל רצף מספרי שנוח לכם!). הדגשנו שלא מדובר בשאלת כן או לא, ופרט למקרי קיצון נדירים – קשה יהיה לומר על סמך אינדקס או מאפיין אחד שאסור או עדיף שלא לעבוד עם הלקוח.

 זוהי מהותה של גישה מבוססת סיכון!!

 הבטחנו לפרט לגבי כל אחד מהאינדקסים במה מדובר – חלקם אולי מסבירים את עצמם, אולם חלקם עמומים ומעוררים סימני שאלה.

חשוב מאוד לזכור!!

בעוד ציון גבוה יותר (כלומר סיכון גבוה יותר!) באינדקסים מסוימים יהווה אינדיקציה ברורה וחדה יותר לקשר כלשהו של הלקוח להלבנת הון או לניסיון להשתמש בביזנס הלגיטימי שלך למטרה זו; וציון גבוה באינדקסים אחרים יהווה אינדיקציה בעלת ערך נמוך יותר – יש לבחון את כל האינדקסים בשילוב עם אינדקסים אחרים ולעיתים רחוקות בלבד כעומדים בפני עצמם. כלומר, ציון גבוה ביותר מאינדקס אחד יכול לרמוז על ניסיון לבצע הלבנת הון, והסיכון עולה ככל שהציון גבוה יותר באינדקסים רבים יותר.

אז הנה תמצית התורה כולה, על רגל אחת, בכל מה שקשור לדירוג סיכון הלקוח:

  1. בעלות על נכסים בעלי ערך גבוה: כאשר זו אינה עולה בקנה אחד עם האמצעים העומדים לרשות הלקוח, אופי העסקאות שהוא מבצע או תדירות שינוי הבעלות על הנכסים.
  2. גישה לכסף/מקור עושר: זהו מדד מבוסס-התנהגות הקשור לאורח חיים וסוג הנכסים שבבעלות הלקוח. כאשר ללקוח נכסים שלא ניתן להסביר את בעלותו עליהם באמצעות הכנסתו – הדבר אמור לעורר חשד.
  3. גאוגרפיה: מקום מגוריו או עסקיו של הלקוח הינו באזור גאוגרפי שבו פשיעה מרובה, הוא קרוב לגבול עם מדינות אחרות שבהן הפיקוח נמוך יותר, תנועת הסמים בהם גבוהה יותר או רמת הפשיעה הפיננסית בהם גבוהה.
  4. ניידות: התדירות בה הפרט נע בין מקומות, כתובות, אזורים. יש לבחון בשילוב עם מדדים אחרים, כגון גיל (בגיל צעיר תנועתיות מרובה תהיה סבירה יותר).
  5. אירועים משפטיים: אירועים כאמור לגבי מקבל השירות אשר פורסמו ברבים (כולל אינטרנט).
  6. פרסום שלילי ופרופיל סיכון: כפי שעולה מבדיקה ברשימות שחורות, רשימות סנקציות כלכליות וכיו"ב.
  7. הערכת הגיל: מדד זה לעולם לא ייבחן או ייתן ערך ממשי בפני עצמו, שכן לא נמצא מעולם קשר בין גיל לבין הלבנת הון. ייבחן בשילוב עם מדדים אחרים, למשל כפי שמודגם בסע' 4 לעיל.
  8. זיהוי הלקוח: מדד זה מתייחס ליציבות ולוותק של פרטי הזיהוי של מקבל השירות. סביר כי יציבות פרטי הזיהוי תעלה ככל שפרטי הזיהוי וותיקים יותר.
  9. תושבות: רמת הוודאות לגבי תושבותו של אדם.
  10. מכרים וקרובים: מדד המתייחס לסבירות שלמקבל השירות יש קשר חברי או משפחתי עם גורמים עבריינים.
  11. תושבות מכרים וקרובים: מדד המתייחס לתושבותם של בני משפחתו או מכריו של מקבל השירות.
  12. מקצוע או תחום עיסוק: מדד המתייחס לאופי מקצועו ועסקיו של מקבל השירות והקשר האפשרי שלהם לגורמים עבריינים, הלבנת הון ו/או מימון טרור. מקצועות כאלו יכולים להיות עורכי דין ורואי חשבון, סוכני נדל"ן, אנשים העוסקים במתכות יקרות ויהלומים וכו'.
  13. שותפים עסקיים ונושאי משרה/בכירים: מדד אשר הציון בו עולה ככל שלמקבל השירות יש יותר קשרים עם נושאי משרה או בכירים אחרים שעסקיהם מסוכנים יותר בהיבטים של הלבנת הון.

על מנת להישאר מעודכנים אנו ממליצים לכם להירשם לעלון המקצועי שלנו – היחיד מסוגו בישראל בתחום ניהול סיכוני הלבנת הון ומימון טרור. אנא מלאו את פרטיכם בתיבת יצירת הקשר משמאל, ואנו נדאג להוסיפכם לרשימה.

ניתן לבטל את ההרשמה בכל עת. העלון כולל תכנים מקצועיים בלבד ואינו מכיל חומר פרסומי.

 

Call Now Button דילוג לתוכן