רוצים להשתתף בניסוי? על "חוק הסנדבוקס" כמגרש משחקים רגולטורי
פינטק (Fintech) משמעותו טכנולוגיה פיננסית. זהו תחום חדש שמשלב בין טכנולוגיה לפיננסים ואשר במסגרתו נעשה שימוש בטכנולוגיה חדשנית לצורך אספקת מוצרים ושירותים מסוגים שונים בתחום הפיננסי, כגון: אשראי, תשלומים, סליקה ואמצעי תשלום, ניהול השקעות, ניהול פיננסי, שירותים בנקאיים וביטוח.
ביום 10.1.2021 פורסמה טיוטת חוק לעידוד פיתוח טכנולוגיה בתחום הפיננסי בישראל, התשפ"א-2020 אשר נכתבה על ידי צוות בינמשרדי שכלל נציגים ממשרד האוצר, משרד המשפטים, רשות ניירות ערך, בנק ישראל, רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, הרשות לאיסור הלבנת הון ולמימון טרור ורשות המיסים וזכה לכינוי חוק הסנדבוקס.
כעולה מטיוטת החוק, הצורך בחוק עלה, כיוון שישראל היא בין המדינות המובילות בעולם בתחום הפינטק אשר טומן בחובו יתרונות רבים לצרכנים, למערכת הפיננסית ולכלכלה הישראלית. שימוש בטכנולוגיה חדשנית במערכת הפיננסית הוא בעל פוטנציאל לקדם פיתוח של מוצרים ושירותים פיננסיים חדשים, להגביר את הנגישות למוצרים ושירותים שונים, להעלות את רמת השירות והתחרות בתחום ואף להביא להפחתה בעלויות השירותים הפיננסיים בישראל. בנוסף, תעשיית הפינטק בישראל יכולה לתרום לצמיחה במשק ולעודד תעסוקה במקצועות בעלי פריון גבוה. בהשוואה בין-לאומית, שוק הפינטק הישראלי גדול באופן יחסי לגודלה של המדינה, אך למרות זאת, חלק ניכר מהחברות הפועלות בישראל לא מציעות את שירותיהן לצרכן הישראלי. הצוות מצא כי קושי מרכזי נעוץ בדרישות הרגולטוריות הקבועות בדין הישראלי שאינה ייחודית לישראל, והיא נובעת, בין השאר, מכשלי השוק ומהסיכונים המיוחדים לעולם הפיננסי, ובראשם סיכוני הציות, וכן מהצורך להבטיח את יציבות הגופים הפיננסיים והמערכת הפיננסית. הכללים שנמצאים היום בשימש לא מתאימים לחברות הפינטק כי הם מתאימים למוצרים ולשירותים החדשים שמציעות חברות פינטק, בפרט בנסיבות של ההתפתחות המהירה והדינמית של תחום זה.
בהתאם לכך, מדינת ישראל מבקשת לאמץ פתרון שאומץ על ידי מדינות רבות בעולם כמו בריטניה, סינגפור, הונג קונג, אינדונזיה, יפן ואוסטרליה, אשר יצרו 'מגרש משחקים רגולטוריRegulatory) Sandbox). זוהי למעשה סביבת ניסוי שבמסגרתה נערכות התאמות באסדרה הקיימת לטובת חברות בתחום הפינטק. סביבת הניסוי מקלה על חברות פינטק לנסות את המודל העסקי שלהן ומאפשרת לבחון את אופן השפעת השירות או המוצר על הצרכנים. המודל המוצע בטיוטת החוק הוא של יצירת סביבת ניסוי על ידי קביעת מגבלות ותנאים לפעילות החברות תוך פיקוח של הרגולטור, במטרה להקטין את הסיכונים הכרוכים בפעילות החברות בשים לב לניסיון שהצטבר בעולם, הצוות המליץ להקים בישראל סביבת ניסוי שתאפשר, הן לחברות הפינטק והן לרשויות האסדרה, מרחב ללמידה, ניסוי וטעייה לשם התמודדות עם אתגרי האסדרה המאפיינים את תחום הפינטק. סביבת הניסוי האמורה תיושם באמצעות תכנית לעידוד פיתוח טכנולוגיה בתחום הפיננסי בישראל שתנהל הוועדה לעידוד הפעילות של חברות פיננסיות חדשניות. מטרת התכנית להקל על פעילותן של חברות פינטק בישראל, בין אם פעילותן כפופה לחובת רישוי לפי הדין ובין אם לאו, והכל תוך שמירה על האינטרס הציבורי שעליו אמונות רשויות הפיקוח הפיננסיות.
השלב הבא כעולה מדברי ההסבר, הוא *שוועדה שתוקם על ידי המחוקק תבחר את חברות הפינטק שישתתפו בתכנית בהליך שוויוני ולפי אמות מידה מוגדרות, ובהן מידת החדשנות של השירות או המוצר שמציעה החברה, מידת התועלת הצפויה לצרכנים בישראל מהשירות או המוצר ומידת הצורך בהתאמה של האסדרה הקיימת לשם קיום פעילות החברה. הוועדה תהיה כתובת ממשלתית אחת לחברות פינטק המבקשות להתקבל לתכנית, אך סמכויותיה לא יגרעו מהסמכויות של רשויות הפיקוח הפיננסיות ושיקול דעתן העצמאי. לוועדה ימונו חברים ממשרד האוצר, בנק ישראל, רשות שוק ההון, רשות ניירות ערך והרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.
ההצעה היא, שהתכנית תפעל באחד משני מסלולים. האחד, מסלול רישוי המיועד לחברות פינטק שפעילותן מחייבת קבלת היתר, רישיון או אישור דומה מאת רשות פיקוח פיננסית, אחת או יותר. במסלול זה, רשות הפיקוח המוסמכת תהיה רשאית להעניק לחברה המשתתפת בתכנית רישיון מותאם ולקבוע בו התאמות או הקלות בנושאים מסוימים ולתקופת זמן מוגבלת, על מנת להסיר חסמי כניסה ולסייע לפעילות החברות בראשית דרכן. השני, הוא מסלול ליווי המיועד לחברות פינטק שפעילותן אינה מחייבת קבלת היתר, רישיון או אישור דומה מאת רשות פיקוח פיננסית. במסלול זה, רשות פיקוח פיננסית, שתקבע הוועדה, תהיה רשאית להעניק לחברה "כתב ליווי" שבמסגרתו ייקבעו תנאים שונים הנוגעים לפעילותה של החברה, כגון היקף הפעילות, דרכי פעולה ושמירה על עניינם של הלקוחות או המשקיעים. מסלול זה גובש בעקבות מסקנות הצוות שלפיהן גם חברות פינטק שפעילותן אינה כפופה לדרישת רישוי או פיקוח, נתקלות בקשיים משמעותיים שונים בפעילותן בישראל, ובראשם קשיים בהתנהלות מול המערכת הבנקאית; זאת, כיוון שפעילותן הפיננסית של חברות אלו כרוכה בסיכון להלבנת הון, והיעדר פיקוח עליהן בתחום של מניעת הלבנת הון ומימון טרור מהווה חסם בפני התנהלותן מול המערכת הבנקאית. מסלול הליווי נועד לתת מענה גם לקושי זה, בכך שיאפשר החלה של משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור על חברה שקיבלה כתב ליווי.
אנו סבורים, כי מדובר במהלך חדשני וראוי של הרגולטור, מתוך הבנה כי יש להתאים את החקיקה לתנאי השוק שמשתנים מהר יותר מכל דבר חקיקה, ואנו כמובן נעקוב בעניין אחר התקדמות הניסוי ונעדכן, זכרו: "זה לא משנה כמה התיאוריה שלך יפה, זה לא משנה כמה אתה חכם. אם היא לא מתיישבת עם הניסוי, היא שגויה" ריצ'רד פיינמן