בלוג

בית המשפט המחוזי קובע כי על רשות שוק ההון "לחשב מסלול מחדש"

עת"מ   35989-07-20  קאסם נ' משרד האוצר/אגף שוק ההון 

בפסק דין תקדימי אמיץ וייחודי שהתקבל אתמול במסגרת עתירה שהגיש משרדינו, תוקף בית המשפט המחוזי את החלטת הממונה אשר דחתה את בקשות הרישיון של העותר, בטענה כי היה מעורב בפלילים וכי שמו הופיע בטבלאות שהועברו לרשות ובהם רשימות של אנשים שונים לגביהם קיים מידע מודיעיני על פעילות עבריינית. בית המשפט קבע כי נפל פגם בתשתית העובדתית עליה ביסס הממונה את ההחלטה וכי אין המדובר בפגם שולי. מדובר בפסק דין חדשני ויחיד בתחומו, שכן  בכל ארבע עשרה פסקי הדין הקודמים שנדונו נדחתה עמדתו של העותר!!!

פסד דין ייחודי זה התקבל כתוצאה ישירה של אסטרטגיה משפטית רוחבית וייחודית שמנהל משרדנו כנגד רשות שוק ההון, בעניינים אלו.

בפסק הדין בית המשפט המחוזי מותח ביקורת חריפה על התנהלות הרשות כשהיא נסמכת על מידע מודיעיני חסוי במסגרת החלטות לדחיית רישיונות. בית המשפט קובע כי לאחר שעיין בעצמו בחומר המודיעיני הוא התרשם שהחלטת הרשות מבוססת על תשתית חסרה ושאין כל בסיס עובדתי ממשי שתומך בהחלטה הדוחה את בקשת הרישוי.  

חמור מכך, בית המשפט גם קבע, כי הרגולטור לא בדק את הבסיס העובדתי האותנטי עליו ביססה משטרת ישראל את הפרפרזה, כפי שהיא חייבת לעשות בהתאם לכללי המשפט המנהלי, ובלשונה של כב' השופטת אסתר נחליאלי חיאט: "… הרשות צריכה וחייבת לראות את החומר האותנטי שממנו הונפקו המידעים והסיכומים, ולא להסתפק בהמלצות המשטרה… מדובר אם כן בחומר שבו מצויות מסקנות המשטרה בלבד, ואין כל מידע גולמי אותנטי שממנו יכולה היתה הרשות להתרשם בעצמה כי מסקנות המשטרה אכן עולות מהחומר…".

בית המשפט קובע באופן חד משמעי, כי הממונה ונציגיו לא פעלו כפי שנדרש מהם, פשוט כי הם לא ראו את הראיות התומכות בפרפרזה המשטרתית ולכן לא יכלו להעריך את משמעות הראיות ובטח שלא להגיע למסקנה עצמאית כי הן תומכות בהחלטת משטרת ישראל.

חשוב לציין, כי במספר הזדמנויות במהלך ההליך המשפטי בית המשפט אפשר לרשות להציג את הראיות התומכות במידע המודיעיני שיוחס לעותר, אבל הרשות נכשלה בהבאת מידע זה ולכן בית המשפט קובע כי היא נשענה על מידע מודיעיני חסר.

בית המשפט מבקר בחריפות את התנהלות הרגולטור וקובע כי אם הוא מסתמך באופן "עיוור" על המלצות משטרת ישראל הרי שמדובר, בלשון בית המשפט: "… בהתפרקות מסמכותו בחוק הפיקוח, ולמעשה המשמעות היא העברת הסמכות למשטרה להחליט על מתן רישיונות…".

בית המשפט לא מסתפק בדברים החמורים האלה וקובע – באלה המילים ממש – שייתכן כי הגיעה העת כי הרשות "תחשב מסלול מחדש" ותרחיב את המידע לעותר, כדי לאפשר לו להתמודד באופן ענייני עם טענותיה נגדו במסגרת הודעותיה בדבר כוונתה לפסול את רישיונו.

לסיום, ולאור התנהלות רשות שוק ההון בתיק, חייב בית המשפט את רשות שוק ההון בהוצאות העותר בסך 15,000 ₪ וזאת בשל הנזק שנגרם לו כתוצאה מהחלטת הרשות.

אנחנו מקווים, כי הרשות תפעל בהתאם לפסק הדין האמיץ והאנושי של בית המשפט המחוזי ובכך תתקן את העוול שנגרם עד היום למבקשי רישיונות שיש נגדם טענות של מידע מודיעיני חסוי, שכן: "כלל גדול בידינו שאין מערכת משפטית יכולה להתפרנס מגופו של הדין בלבד. גופה של מערכת המשפט זקוק הוא לנשמה, ויש שאף לנשמה יתרה". השופט  מנחם אלון