בלוג

בעל עסק למתן שירותים פיננסים ולמתן אשראי אשר הגיש לרשות שוק ההון (להלן: "הרשות") בקשות רישוי בהתאם לחוק הפיקוח על שירותים פיננסים מוסדרים, קבל מהרשות, הוראת חדילה מעיסוקיו הנ"ל תוך 30 יום [עת"מ 30543-05-20 עאמר נ' ברקת]. הודעת הדחיה ניתנה לאור מידע מודיעיני חסוי שמסרה המשטרה לרשות (להלן: "פרפרזה"), הנוגע למעורבותו לכאורה של מבקש הרישיון בביצוע עבירות פליליות, בדגש על עבירות הלבנת הון. מטעמו של מבקש הרישיון הוגשו עתירות מינהליות לבטל את רוע הגזירה, הפוגעת בין היתר בזכויות היסוד שלו: חופש העיסוק והזכות להליך הוגן.

הרשות טענה בדיון כי אחת התכליות המרכזיות שעמדו בבסיס החוק שבא להסדיר את תחום נותני השירותים הפיננסים, הייתה הצורך להילחם בפשיעה ובגורמים העבריינים אשר מצאו אחיזה בשוק מתן השירותים הפיננסיים ויצרו תשתית להעלמת מסים ולהלבנת הון בהיקף נרחב בה נותני השירותים משמשים כ"צינור החמצן" הכלכלי של ארגוני הפשיעה.  

במסגרת ההכרעה השיפוטית, קבע בית המשפט  כי רשות שוק ההון רשאית לסרב לתת רישיון למבקש, גם בשל טעמים של שמירה על שלום הציבור או ביטחונו או בשל טעמים אחרים שבטובת הציבור.  

וכך קובע בית המשפט:

"בעת הפעלת שיקול הדעת לפי הוראת סעיף 15 בחוק על הרשות לשקול שיקולים שונים ולאזן ביניהם, תוך מתן דגש למספר היבטים – פגיעה בחופש העיסוק של המבקש מתן רישיון בכלל וייחוס משקל אף לפעילותו בעבר כנותן שירותי מטבע; העבירות שבהן הורשע וטיבן; פרק הזמן שעבר ממועד ביצוע העבירות; פרק הזמן עד להתיישנות ההרשעות; התנהלות מבקש הרישיון, ובין היתר, מידת האפשרות לייחס לו אמינות על רקע מצגים כוזבים שמסר".

הדיון "במידע החסוי" שנמסר על ידי המשטרה התקיים בבית המשפט במעמד צד אחד, במהלכו בחן כבוד השופט ארז יקואל את המידע החסוי שהועבר לעיונו מטעם רשות שוק ההון והמשטרה וסבר כי: "יש מקום להסתמכות המשיב על המידע שנמסר כראייה מנהלית רלוונטית בהתחשב באופיו, בהיקפו ובמכלול לכאורי של הנסיבות". מידע זה כאמור לא הועמד בפני העותר, דבר שפגם ביכולת ההגנה שלו.

עוד קבע בית המשפט באשר לטענת העורר באשר לכך שלא נערך לו שימוע, טרם קבלת ההחלטה:

"הכלל הוא שרשות מינהלית לא תקבל החלטה בנוגע לזכויותיו של אדם אלא אם ניתנה לו לפני כן הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו מלפניה. זכות הטיעון נתפסת כאחד מכללי הצדק הטבעי והיא נובעת מחובת ההגינות הכללית שכל רשות שלטונית חייבת בה. עם זאת, אין כל חובה שהשימוע ייערך בעל-פה דווקא, ולא באמצעות העלאת טיעונים בכתב".

בפועל, טענות של פגיעה בזכויותיו של העותר בהליך המינהלי בהשוואה לזכויותיו של נאשם בהליך הפלילי נדחו. חזקת החפות קיימת רק לחשודים ולנאשמים, ולא קיימת לאדם שאינו חשוד או נאשם בפלילים, אשר עלול להיענש בסגירת העסק על לא עוול בכפו.

בית המשפט השתמש במושגים הידועים "חזקת תקינות המעשה המינהלי"; סבירות החלטת הרשות ואי-התערבות בשיקול הדעת המינהלי שלה. לאחר שבחן את שיקול דעת הרשות במתן ההחלטה, קובע בית המשפט:

 "התרשמתי כי לא הוכח שנפל פגם באופן איסוף הנתונים, בהפעלת שיקול דעתו של המשיב, או במשקל הראיות שהניעו אותו בדרכו לקבל את החלטותיו ביחס לעותר. לא שוכנעתי כי החלטות המשיב נגועות בחוסר הגינות ובשרירות, או כי הן בלתי מידתיות. מצאתי כי המשיב שקל את השיקולים הרלוונטיים ונמנע מלבסס את החלטותיו על שיקולים בלתי רלוונטיים".

 בית המשפט מאשר בפסיקתו כי יכולת העותר להתגונן כנגד מידע חסוי אכן נפגמת, אך לא ברור על סמך מה ביקש הוא את גילוי המידע השולל את דרכו לקבלת הרישיון. בשורה התחתונה, בית המשפט לא נתן דעתו לכך כי לו העותר היה נחשף לראיה הקיימת לכאורה כנגדו, היה אולי באפשרותו להפריכה. ידוע כי המשטרה שואבת מידע גם מגורמי פשיעה, דווקא עסק שאינו משתף פעולה עם גורם עברייני, יכול למצוא את עצמו במצב בו מודיע של המשטרה, העומד מאחורי צ'יינג' מתחרה, יעליל עליו עלילת שווא כדי לסלקו מהשטח.

משרדנו מסיע לנותני שירות פיננסים שבקשת הרישיון שלהם נדחתה, אלא תהססו ופנו אלינו לייעוץ.

על מנת להישאר מעודכנים אנו ממליצים לכם להירשם לעלון המקצועי שלנו – היחיד מסוגו בישראל בתחום ניהול סיכוני הלבנת הון ומימון טרור ורגולציה פיננסית. וכדי לדעת איך ליישם בקרות אפקטיביות בלי לבזבז משאבים .