בנקים אינם יכולים לסרב לתת שירות לבעלי מטבעות וירטואלים באופן גורף, כך הבהיר היועמ"ש אביחי מנדלבליט בעמדתו שהוגשה לביהמ"ש כחלק מההליך הבוחן האם בנק רשאי לסרב להעניק ללקוח שירותים הקשורים למסחר בנכסים וירטואליים, וביטקוין בפרט.
שאלה זו כאמור, מהווה בסיס לשורת תביעות אשר הוגשו לאחרונה לבתי המשפט. במסגרתם של תביעות אלו החלו מחזיקי מטבעות דיגיטלים להיאבק בסירובם הגורף של הבנקים בהפקדת כספים ופתיחת חשבונות.
בהתאם לגישה מבוססת סיכון, בתי המשפט הכירו בכך שעל הבנקים הוטל תפקיד במלחמה בהלבנת הון. הבנקים מצידם החלו ליישם את החובות שהוטלו עליהם, אשר כללו בין היתר חסימת העברות כספיות מחו"ל וסירוב מתן שירות לבעלי מטבעות וירטואליים וזאת בטענה כי כללי איסור הלבנת הון מחייבים אותם לרף המחמיר שהציבו. מנגד, הלקוחות טוענים כי הבנקים הלכו צעד אחד רחוק מדי, וכי עמדתם החוסמת כל פעילות במטבע וירטואלי – אינה סבירה.
גישה מבוססת סיכון – ביצוע הערכת סיכונים ללקוחות
לעמדת היועמ"ש, הבנקים מחוייבים לבצע הערכת סיכון של הלקוח ולבחון כל מקרה לגופו, על בסיס רשימת סימנים הבוחנים את רמת הסיכון להלבנת הון ולפיכך לאפשר לאלו שאינם נחשבים "מסוכנים" לפתוח חשבון אצלם.
עמדה זו של מנדלבליט, אשר מתייצבת לצידם של בעלי המטבעות הווירטואליים ובניגוד לעמדת הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, מציינת כי תאגידים בנקאיים, ככל המוסדות הפיננסיים, נדרשים ליישם בפעילותם גישה מבוססת סיכון, אשר נועדה לסייע למוסדות פיננסיים לנהל בצורה אפקטיבית את הסיכונים הפוטנציאליים של הלבנת הון ומימון טרור בכל מקרה לגופו ובהתאם לדין המחייב. על פי גישה זו, אין לנקוט צעדים באופן גורף לגבי האוכלוסיות השלמות, מבלי לקחת בחשבון את רמת הסיכון של הלקוח הספציפי. לפיכך, צוין, כאשר לקוח מסווג בסיכון גבוה, נדרש התאגיד הבנקאי לנקוט צעדים מוגברים לצורך התמודדות והפחתת הסיכון ובינהם חובות זיהוי, דיווח, בקרה וניהול רישומים על מוסדות פיננסיים.
על מנת להישאר מעודכנים אנו ממליצים לכם להירשם לעלון המקצועי שלנו – היחיד מסוגו בישראל בתחום ניהול סיכוני הלבנת הון ומימון טרור ורגולציה פיננסית. וכדי לדעת איך ליישם בקרות אפקטיביות בלי לבזבז משאבים – אתם מוזמנים להרשם לקורס היחיד בישראל להכשרה פרקטית של קציני ציות בנותני שירותים פיננסיים.