בלוג

בהמשך למאמר שפרסמנו בנושא ביום 5 ביוני 2019 בנושא פרסום תקנות אשראי הוגן, לאור העובדה שהתיקון לחוק נכנס לתוקף במלואו ביום 25 באוגוסט 2019, ובעקבות פניות ושאלות שהופנו אלינו מצד לקוחות באשר לאופן היישום הנכון של החוק והתקנות, אנו מתכבדים להגיש מאמר זה המיועד לפרש ולהקל ביישום תקנות אלו, ובמענה על מספר קשיים וסוגיות העולים מהוראות החוק והתקנות:

1. איזו עסקה נחשבת "עסקת אשראי"?
2. באילו מסמכים מחויבת עסקת אשראי?
3. מהי הריבית המותרת לגבייה לאור ההקלות בתקנות?
4. מהי "תוספת" ואילו החרגות אפשריות מהגדרת "תוספת"?

סעיף 1 לחוק מגדיר כי תחת הלוואה נכללת "כל עסקת אשראי, לרבות ניכיון שטר, אשראי במט"ח, כרטיסי אשראי, מסגרת אשראי אך למעט סוגי עסקאות שהוחרגו".

2. באילו מסמכים מחויבת עסקת אשראי?

סעיף 2 לחוק קובע כי " חוזה הלוואה בין מלווה ללווה טעון מסמך בכתב". אי עריכת הסכם כאמור מהווה עבירה פלילית! כמו כן, החוק מחייב חתימה על ההסכם טרם מתן ההלוואה, מתן אפשרות סבירה ללווה לעיין במסמכי ההלוואה ותיעוד הסכמתו של הלווה לנאמר בהסכם.

החוק מבחין בין מספר סוגי אשראי וסוגי המסמכים הנדרשים עבור כל סוג אשראי:

א. עסקת אשראי רגילה (כגון מתן הלוואה): הכנת הסכם אשראי מלא, כולל לוח סילוקין, ריבית מקסימלית, ריבית פיגורים, עלות ממשית, עמלות, פעולות גביה וזכות לפירעון מוקדם.

ב. עסקת ניכיון שטר: הסכם מסגרת לביצוע ניכיונות הכולל את שמות המלווה והלווה, עמלות, פעולות גביה, זכות לפירעון מוקדם וריבית פיגורים מקסימלית. בגין כל עסקת ניכיון יש להפיק נספח, הכולל את פרטי העסקה, עלות האשראי הממשית, ריבית, ריבית פיגורים וריבית מקסימלית מותרת.

ג. העמדת מסגרת אשראי: סכום מסגרת האשראי העומדת לרשות הלקוח, תקופת העמדת המסגרת, ריבית, מועדי שינוי הריבית אם ישנו, צעדים לגביה וזכות לפירעון.

ד. ניכיון כרטיסי אשראי: הסכם הכולל את הפרטים העיקריים (ר' ניכיון שטר), ודוח תקופתי המפרט

את הסכומים, העלות הממשית של האשראי, שיעור ריבית פיגורים וכו'.

3. מהי הריבית המותרת לגבייה לאור ההקלות בתקנות?

ראשית, החוק מתייחס ללווים פרטיים או עוסקים מורשים בלבד, ואינו חל על הלוואות הניתנות לתאגידים.

שנית, מדובר בריבית המחושבת שנתית!

החוק מגדיר את גובה הריבית המקסימלית בהבחנה בין שתי רמות אחריות:

א. אחריות פלילית – בגובה ריבית בנק ישראל פלוס 30%

ב. אחריות אזרחית – לפי סוג ההלוואה וטווח הזמן לפירעונה כדלהלן:

ב1. הלוואה "רגילה" ליחיד או עוסק מורשה: ריבית בנק ישראל + 15%, ולריבית פיגורים פי 1.2 מגובה הריבית ועד 3%.

ב2. הלוואה קצרת מועד (עד 3 חודשים): ריבית בנק ישראל + 20%, ולריבית פיגורים פי 1.2 מגובה הריבית ועד 4%.

ב3. ניכיון שטר:

• בניכיון שטר ליחיד עד 3 חודשים – ריבית בנק ישראל + 20%, ולריבית פיגורים פי 1.2 מגובה הריבית ועד 4%;
• בניכיון שטר ליחיד מעל 3 חודשים – ריבית בנק ישראל + 15%, ולריבית פיגורים פי 1.2 מגובה הריבית ועד 4% (בדומה להלוואה "רגילה");
• בניכיון שטר לעוסק מורשה – אם מדובר בניכיון שטר של אחר (כלומר, אין מדובר בשיק המשוך מחשבון העוסק אל עצמו), המגבלה הינה הריבית הפלילית בלבד, כלומר ריבית בנק ישראל + 30%.

4. מהי "תוספת" ואילו החרגות אפשריות מהגדרת "תוספת"?

סעיף 1 לחוק מגדיר "תוספת" – "כל סכום שנדרש לווה לשלם בקשר לחוזה ההלוואה מעבר לסכום שקיבל בפועל מן המלווה, למעט ריבית פיגורים".

פרק ג' לתקנות דן בהחרגת הוצאות מהגדרת תוספת, ומורה כדלקמן:

החרגות יתחלקו לשתי קטגוריות – קטגוריית תשלום לצד ג' וקטגוריית עמלות תפעוליות.

הוצאות מוחרגות כאשר הוצאו בפועל לצד ג':

1. אגרות רישום ובדיקת שעבודים במרשמים ציבוריים (כגון: רישום שיעבוד רכב או משכנתא על נכס);
2. הערכת שמאי אגב רישום שעבוד;
3. שכר טרחת עורך דין עבור ייפוי כוח נוטריוני או מתן שירותי נאמנות;
4. ביטוח חיים או נכס;
5. לא רלוונטי לנותן שירותים פיננסיים;
6. ייעוץ מיוחד הנדרש לצורך העמדת ההלוואה הניתנת שלא במהלך העסקים הרגיל, לרבות שכר טרחת עורך דין;
7. דמי משלוח שיק לשם ניכיונו (כגון תשלום עמלה ע"י נותן השירותים הפיננסיים לצורך ניכיון השיק ע"י נותן שירותים פיננסיים אחר, למשל במקרה של שיק זר).

על ההוצאות המפורטות לעיל להיות סבירות ולצאת בפועל ובמלואן. כמו כן, למעט הוצאה עבור ייעוץ מיוחד ועורך דין, המלווה מחויב לאפשר ללקוח לקבל את השירותים באופן עצמאי מצד ג' שהוא יבחר (לדוגמה: לאפשר ללקוח לבחור ולשלם לשמאי באופן עצמאי).

הוצאות תפעוליות מותרות:

1. בהלוואה של עד 10,000 ₪ ללא תלות בתקופת ההלוואה – 1.5% מסכום ההלוואה, אך לא יותר מ- 100 ש"ח.
2. בהלוואה הגבוהה מ- 10,000 ש"ח כאשר תקופת ההלוואה נמוכה מ- 10 ימים – 1% מסכום ההלוואה.
3. הלוואה גבוהה מ- 10,000 ש"ח שתוקפה מעל 10 ימים – 1% מסכום ההלוואה, אך לא יותר מ 500 ש"ח.

• לכל המדרגות שפורטו לעיל הוגדרה עמלת מינימום של 30 ₪ (כאשר בחישוב המדרגה חושבה עמלה תפעולית נמוכה מ- 30 ש"ח, מותר לגבות 30 ₪).
• המדרגות אינן חלות על הלוואות שהן גם מעל 100,000 ₪ וגם ארוכות משנה אחת.
• את כל ההוצאות שמנינו מעלה בשתי הקטגוריות ניתן לחייב ולהוסיף לעלויות ההלוואה עבור הלקוח, והן לא יחושבו כחלק משיעור העלות הממשית של האשראי, שהוא בעצם הריבית על ההלוואה.
• ניתן לחייב את הלקוח בהוצאות על יותר מקטגוריה אחת.
• "הלוואה", כאמור, הינה גם כאשר המדובר בניכיון שטר.

בכל בעיה או שאלה בנושא זה ואחרים אתם מוזמנים לפנות אל משרדנו.

על מנת להישאר מעודכנים אנו ממליצים לכם להירשם לעלון המקצועי שלנו – היחיד מסוגו בישראל בתחום ניהול סיכוני הלבנת הון ומימון טרור ורגולציה פיננסית.

ניתן לבטל את ההרשמה בכל עת. העלון כולל תכנים מקצועיים בלבד ואינו מכיל חומר פרסומי.