מה אתה מחפש היום?

בלוג

נוהל רישוי שירותים פיננסיים מוסדרים – סדרת מאמרי ביקורת: 3. הדרישה לאישור עורך דין

בעקבות פרסום נוהל הרישוי החדש ע"י רשות שוק ההון ביום 6.8.2019, אנו מפרסמים סדרה של מאמרים הבוחנים ומבקרים את הדרישות החדשות לעומת הדרישות בנוהל הקודם שפורסם בשנת 2017.

זהו המאמר השלישי בסדרה, והוא יעסוק בדרישת הנוהל לאישור עורך דין וכל נושאי המשרה בתאגיד על חלק גדול ממסמכי בקשה לרישיון.

כפי שציינו במאמרנו הראשון בסדרה זו, הוראות הנוהל כוללות דרישה חוזרת ונשנית לאישור עו”ד כי המסמך שסיפק מבקש הרישיון "עומד בדרישות הדין החלות על המבקש", וחתימתם של כל נושאי המשרה בתאגיד. ולהלן הנושאים לגביהם קיימת הדרישה:

  1. מבנה ארגוני, דירקטוריון והנהלה בכירה, ובכלל זה תרשים המבנה הארגוני, מספר העובדים, דירקטורים בחברה, מנכ"ל ומבקר פנים; קשרי משפחה בין עובדים, השקעות באימונים והדרכות, תוכניות תגמול ותוכניות קיצוצים, נושאי משרה ועיסוקיהם;
  2. מסמך הסוקר את פעילותו של מבקש הרישיון ובכלל זה פירוט תחומי הפעילות, המוצרים והשירותים, המאפיינים העיקריים והייחודיים של כל אחד מהשירותים; הכנסות התאגיד הנובעות מכל קבוצה של מוצרים או שירותים דומים, ככל ששיעורן של ההכנסות כאמור מהווה לכל הפחות %10 מסך הכנסות התאגיד, פירוט ותיאור של מוצר מהותי חדש או מוצר חדש הכרוך בהוצאות פיתוח מהותיות, לקוחות מהותיים תוך פירוט על התפלגות המכירות של הלקוחות המהותיים לפי מאפיינים גאוגרפיים וסוציו-אקונומיים רלוונטיים של הלקוחות, ועוד ועוד; ספקים מהותיים; הסכמים מהותיים; פירוט תנאי התחרות בתחומי הפעילות בשווקים שבהם המבקש מתחרה; פירוט האסטרטגיה השיווקית, הצגת תכנית שיווקית, המבוססת על נתונים והנחות, המפרטת את מדיניות השיווק של מבקש הרישיון והאופן בו יושגו יעדי ההכנסה ונתח השוק; סיכוני סייבר; פירוט אופן הזרמת הכספים בתהליך העסקי, מקצה לקצה;
  3. שמירה ותיעוד מסמכים;
  4. התמודדות עם מעילות והונאות;
  5. שמירה על פרטיות ואבטחת מידע;
  6. רציפות עסקית: מסמך המפרט את האמצעים המשמשים אותו לשם התאוששות מקריסה וזמינות שרות ראויה ללקוח;
  7. מיקור חוץ: מסמך המפרט את ממשקי העבודה עם צדדים קשורים ועם גורמים עסקיים באמצעותם הוא פועל;
  8. טיפול בלקוחות: מסמך המפרט את אופן טיפול המבקש בלקוחותיו, כולל אסטרטגיית התמיכה בלקוחות, אופן ניהול חשבון לקוח, פירוט העמלות והתעריפים, תיאור מנגנון המבקש לטיפול בתלונות לקוחותיו, אופן התמודדות המבקש עם ציות להוראות הדין שעניינן הגנה על צרכן;
  9. ניהול סיכונים למניעת הלבנת הון ומימון טרור;
  10. תוכנית עסקית למורחב;
  11. מסמך המפרט את פעילות האשראי (לבקשות למתן שירותי אשראי);

ועוד, בהתאם לסוג הרישיון המבוקש.

ולנו יש רק מספר שאלות מצומצם אבל מהותי על כל העניין הזה:

  1. לאילו הוראות דין מתכוון הרגולטור בדברו על: סקירת פעילות מבקש הרישיון, התמודדות עם מעילות והונאות, רציפות עסקית, מיקור חוץ, טיפול בלקוחות, תוכנית עסקית, פעילות האשראי…?
  2. האם ייתכן שהרגולטור הרחיק לכת ושם עצמו כמחוקק?
  3. מדוע הדרישה היא שעורך דין "יאשר" כי המסמכים "עומדים" בהוראות הדין החלות על המבקש, חלף דרישה הגיונית הרבה יותר שעורך הדין יאשר שאין בתוכן המסמך כדי לפגוע או לסתור את הוראות הדין, בתחום איסור הלבנת הון, החלות על המבקש?
  4. מדוע שעורך דין סביר יסכים לקחת על עצמו את הסיכון העצום הכרוך באישור פוזיטיבי לגבי כל כך הרבה נושאים אמורפיים במהותם, נתונים לשיקול דעת ולפרשנות, ושלא הוסדרו בחקיקה רשמית?
  5. וגם אילו יימצא עורך הדין שיסכים לקחת על עצמו סיכון כאמור – האם הרגולטור לקח בחשבון את העלויות העצומות שיושתו על מבקשי הרישיונות על מנת לאפשר לעורך הדין להניח את דעתו כי אכן המסמכים עומדים בהוראות כל דין.

שוב, מדובר בקבוצה של דרישות בלתי סבירות, שהפעם לא רק שאינן תואמות את אופי השוק ומבקשי הרישיונות – הפעם הן גם עומדות בסתירה לנוהג הקיים בכל הקשור לדרישת אישור עורך דין על מסמך כלשהו.

הרשמו לניוזלטר שלנו על מנת להמשיך להיות מעודכנים במאמרי ההמשך בסדרה.

הניוזלטר אינו מכיל מידע שיווקי או פרסומי. ניתן להסיר הרשמה בכל עת.

Call Now Button דילוג לתוכן