מה אתה מחפש היום?

בלוג

איסור הלבנת הון לפעילות הנפקת כרטיסי אשראי וחיתום סוחרים

מטרת המאמר הינה לסקור ולשקול את האיומים והחולשות של פעילות הנפקת כרטיסי אשראי בקשר עם סיכוני הלבנת הון ולספק הנחיה לניהול אותם סיכונים, כחלק מתוכנית כוללת להפחתת הסיכון להלבנת הון. המאמר מתייחס גם לסיכונים הקשורים לחיתום, אספקת שירותים ותחזוקה של מערכות יחסים עסקיות עם עוסקים וחברות ונקודות המכירה שלהם (להלן: "פעילות סליקה"). פעילות סליקה, יחד עם בקרות הלבנת ההון הקשורה אליה, יכול שתהיה קשורה באופן ישיר לסיכונים ולבקרות המקושרים לכרטיסים עצמם, וארגונים פיננסיים רבים פועלים בשני התחומים הללו גם יחד.

מאמר זה אינו מתייחס לכרטיסי חיוב, ובכלל זה כרטיסים המיועדים למשיכת מזומן בלבד.

על אף שמאמר זה לא מכסה באופן ספציפי איומים מסורתיים של תרמיות בכרטיסי אשראי, רבים מהסממנים של הונאות כרטיסי אשראי יכולים להיות רלוונטיים למניעת הלבנת הון באמצעות כרטיסי אשראי. יחד עם זאת, חשוב להבין את ההבדלים בין מתודולוגיות ההונאה למתודולוגיות הלבנת ההון, ולקחת זאת בחשבון בפיתוח ויישום מסגרת עבודה לניטור עסקאות.

ככלל, הנפקת וסליקת כרטיסי אשראי נחשבת כפעילות בה הסיכון להלבנת הון הינו נמוך, בהשוואה למוצרים ושירותים אחרים. אמצעי הניטור המקדמיים ומערכות לאיתור הונאות הינם מתוחכמים בכל הקשור לכרטיסי אשראי, ובצירוף להגבלות על תשלומים במזומן, גישה למזומן ויתרת אשראי – הופכים אותם לאפקטיביים פחות כאמצעי להלבנת הון.

אופי המוצר הנקרא "כרטיס אשראי" מייצר בקרות מובנות והגבלות מסוימות כבר בשלבי ההשמה והאינטגרציה במחזור החיים של הלבנת הון, כלומר:

  1. מסגרות אשראי מגבילות בדרך כלל את הסכומים בהם יכול מחזיק הכרטיס לעשות שימוש;
  2. קיימות מגבלות על יכולת מחזיק הכרטיס להזרים כספים אל תוך המערכת הבנקאית;
  3. ביצוע התשלום ע"י מחזיק הכרטיס צריך להעשות בדרך כלל במטבע מקומי, ולכן הכספים המשמשים לתשלום בגין עסקאות כבר נמצאים בתוך המערכת הבנקאית המבוקרת, לפני שהם מגיעים למנפיק הכרטיס.

למרות זאת, כרטיסי אשראי יחד עם מוצרים ושירותים פיננסיים אחרים, יכולים להיות חשופים לניצול לרעה להלבנת הון, אלא אם נעשה שימוש הולם בבקרות להפחתת סיכון זה. כרטיסי אשראי, למשל, יחד עם שינויים טכנולוגיים מהירים, יכולים לשמש להעברת כספים שמקורם בעבירה. על המנפיק לבצע ביקורות תקופתיות על מנת לזהות סיכונים חדשים וטרנדים בפעילות, ולעדכן את מדיניות ובקרות הלבנת ההון שהוא מפעיל.

לאורך השנים, מנפיקי כרטיסים וסולקים פיתחו ושיכללו אמצעים ושיטות מקיפים וקפדניים לאיתור מעילות והונאות בכרטיסי האשראי. השימוש בכרטיסים מזויפים או גנובים מעלה את הסיכוי להצלחה בביצוע פשעים כלכליים, ובכלל זה הלבנת הון. לכן, מנפיקים כמו גם סולקים שמים דגש רב על תחזוקתם של תהליכי זיהוי לקוח אפקטיביים. בקרות אלו יכולות להיות אפקטיביות גם לניהולם של סיכוני הלבנת הון.

סוגי כרטיסים

מפעילי כרטיסים גלובליים גדולים, כדוגמת ויזה, מאסטרכארד, דיינרס וכיו"ב, לעיתים קרובות יוצרים מערכות יחסים עסקיות עם מנפיקים וסולקים מקומיים, אשר מנפיקים כרטיסים בעלי מותג כפול (כגון כרטיס ויזה המונפק ע"י בנק לאומי).

ישנם שני סוגים של כרטיסים:

  1. כרטיסים בשיטה הפתוחה: כרטיסים המונפקים ע"י המפעילים הגלובליים באמצעות מנפיקים מקומיים, ובהם ניתן להשתמש במגוון רחב של מקומות ולמגוון רחב של מטרות.
  2. כרטיסים בשיטה הסגורה: מהווים אמצעי תשלום מוגבל שהשימוש בו נעשה לשירותים ולעסקים מסוימים (דוגמא נפוצה היא כרטיסי קנייה – Gift Cards). לעיתים ניתן להטעין כרטיסים אלו, אולם סכום ההטענה מוגבל. כרטיסים אלו בדרך כלל אינם משויכים לחברות אשראי גלובליות.

הנפקת כרטיסים

בהערכת הסיכונים הקשורים להנפקת כרטיסים חשוב לקחת בחשבון את השלבים השונים במחזור החיים של פיתוח הכרטיס, אספקתו והשימוש בו. שלבים אלו, הכוללים ניטור עסקאות מתמשך, מיוצגים ב:

א. עיצוב המוצר: בשלב זה נקבעים איזור השיווק, תכונות המוצר ושימושיו. בשלב זה יהיה נכון להגביל תכונות מסוימות של המוצר או השירות, כמו למשל מסגרת האשראי בה ניתן יהיה להשתמש כמזומן.

תכונות המוצר אשר יכולות להציג רגישויות להלבנת הון וכתוצאה מכך להצריך בקרות מפצות כוללות:

  • הנפקת שיקים convenience cheques
  • נגישות למזומן, בעיקר במקלטי מס, במטבעות שונים
  • משתמשים מרובים
  • פידיון ערך העסקאות, בעיקר באמצעות תחליפי מזומן או ע"י צדדים שלישיים
  • כרטיסי אשראי מיידים (בעיקר בקשר עם צדדים שלישיים כגון כרטיסים המונפקים ע"י ספקי צד ג')

תכונות הכרטיס יכולות גם להפחית את הסיכון להלבנת הון. הגבלות על הגישה למזומן והחזרים של מסגרת אשראי, יחד עם בקרות על תשלומי יתר והחזר אשראי, ותמיכה בהם באמצעות ניטור עסקאות קפדני על פעילות הונאה ועסקאות חריגות, יפחיתו את הצורך לדרג את הסיכון לפי סוג לקוח.

ב. הגשת בקשות/זיהוי ואימות: הכלים הזמינים למנפיקי כרטיסים כדי לזהות ולאמת את זהות מבקשי הכרטיסים משתנים בין מדינות ואזורים. בחלקם יש מערכות מתקדמות לביצוע בדיקות אשראי, וכן חובה לקבל ממבקש הכרטיס נתוני זיהוי רשמיים (כלומר, מספר תעודת זהות). בכל מקרה, על פתיחת חשבון אשראי להיות מלווה בנהלים מקיפים לצורך ביצוע זיהוי של מבקש הכרטיס. נהלים אלו ישמשו כחלק מפתיחת חשבון ללא זיהוי פנים-מול-פנים, כפי שנפוץ מאוד במודל הנפקת כרטיסי אשראי.

באזורים בהם הרגולציה מחייבת את מנפיק הכרטיס לזהות היטב את לקוחותיו, ציות לרגולציה הזו ייחשב מספק כתהליך בדיקת נאותות (due diligence). יחד עם זאת, כתלות בסיכון המקושר למוצר או ללקוח, ייתכן שיהיה צורך בקבלת מידע נוסף אודות מבקשי שירות למטרות עסקיות (כגון תעודות התאגדות), על פני בקשות של מבקשי שירות לצרכים פרטיים.

ג. בדיקת נאותות ראשונית: על המנפיקים לנקוט בגישה מבוססת סיכון בבואם לשקול את רמת בדיקות הנאותות שיבצעו.

לפי סוג כרטיס:

  • משתמשים מרובים בכרטיס אחד – סיכון גבוה
  • כרטיסים עסקיים לחברות ציבוריות או שכפופות לרגולציה – סיכון נמוך
  • כרטיסים עסקיים לחברות או פרטיות – סיכון גבוה

לפי סוג לקוח:

  • שימוש בגישה מבוססת סיכון כאמור מעלה
  • בדיקה כנגד רשימות (של כל המשתמשים בכרטיס)

ד. ערוצי הפצה: יש להעריך את הסיכונים לכל אחד מהערוצים בנפרד:

  • אינטרנט/טלפון: יש ליישם בקרות מספקות על מנת לוודא את זהות הלקוח. ניתן להשתמש במאגרי לשכות אשראי, מידע ציבורי ומידע מצד שלישי (המקבל את הבקשה בשם המנפיק). יש לוודא היכרות עם דגלים אדומים כגון אי התאמות בבקשה, בקשות מרובות מאותה כתובת IP וכו').
  • צדדים שלישיים: על המנפיק לוודא כי בקשות שהתקבלו באמצעות צדדים שלישיים כוללות את אותם אמצעי זיהוי כפי שהמנפיק דורש בבקשות המתקבלות באופן ישיר.
  • כרטיסי אשראי המשוייכים למותג (כגון כרטיסי אשראי של חנויות, סופרמרקטים וכיו"ב): הסיכונים הכרוכים בכרטיסים ממותגים תלויים באופן השימוש האפשרי בכרטיס. למשל, כרטיסים בשיטה הסגורה, בהם ניתן להשתמש רק בחנות אחת או קבוצה של חנויות טומנים בחובם סיכון מופחת מאשר כרטיסים בשיטה הפתוחה המונפקים ע"י בתי עסק. על המנפיק לוודא רמה מספקת של הדרכה ובקרה, ולבצע ניטור עסקאות ייעודי על מנת לחפש דפוסי שימוש בלתי רגילים בבתי עסק אלו.
  • כרטיס אשראי מיידי: יש לקחת בחשבון סיכונים הקשורים לתהליכים לאישור מיידי של כרטיסי אשראי. במקרים כאלו, המנפיק בדר"כ יבצע בדיקות מוגבלות על מבקש הכרטיס, על מנת להנפיק ולספק את הכרטיס בתוך כמה ימים.

ה. חיתום ואימות: על המנפיק לוודא כי הוא מקבל את פרטי הלקוח לפני שהוא מאפשר גישה לאשראי, וכי הוא מיישם גישה מבוססת סיכון לאימות זהות הלקוח.

ו. ניטור עסקאות ולקוחות:

  • הלבנת הון אל מול הונאות בכרטיסי אשראי: ברגע שכרטיס הונפק, על המנפיק לבסס מסגרת עבודה אפקטיבית לניטור עסקאות לצורך בדיקות נאותות מתמשכות. יש לשלב את התרחישים לאיתור הלבנת הון אפשרית עם אלו המשמשים לאיתור הונאות למשל. גניבת זהות או שימוש לרעה בכרטיס יכול שיהיה רלוונטי באותה מידה להונאות כרטיסי אשראי ולהלבנת הון. בהיבטים אחרים, כגון הגבלת תשלומים בסכומים גדולים, תשלומים במזומן וביצוע העברות – המטרות הללו יכולות לעמוד בסתירה. לכן, בעיצוב בקרות לניטור עסקאות לצורכי מניעת הלבנת הון יש לקחת בחשבון הן את הדמיון והן את השוני בין מניעת הלבנת הון ומניעת הונאות.
  • תרחישים לאיתור הונאות מבוססים על סדרת אירועים אובייקטיביים המובילים להפסד מזוהה. בעוד תרחישי הלבנת הון מעוצבים מנקודת מבט של מודיעין/טיפולוגיה. לכן, מלביני הון ישאפו לתפעל את חשבונם באופן שנראה תמים (כגון תשלום חשבונות בזמן), כך שיורמו פחות "דגלים אדומים" שניתן לנטר תוך שימוש במטריצות תרחישים רגילות. חשוב להבין הבדלים אלו על מנת לעצב כלים שימושיים ויעילים לניטור עסקאות, וכן לבצע הערכות שוטפות של יעילות הכלים.
  • מסגרת עבודה יעילה לניטור עסקאות חייבת לכלול: (1) מערכת דיווח פנימית יעילה במקרה של פעילות חשודה, (2) שליחת דיווחים בלתי רגילים לרשויות המתאימות, (3) שיקול דעת לגבי המשך ההתקשרות עם לקוח, (4) שמירת מסמכים ותיעוד תהליכים אלו. על תכנית הניטור לכלול שימוש נאות באמצעים טכנולוגיים, ולוודא כי האנשים העוסקים בהערכה ובחקירה של עסקאות עברו הכשרה מתאימה לעשות זאת.

ז. דגלים אדומים

כפי שצוין, תכונות מסוימות של מוצרים, שימושים או פעילות עשויים לאפשר שימוש פסול לצורכי הלבנת הון. להלן רשימה של דגלים אדומים בהקשר של הלבנת הון שיש לשקול כאשר חוקרים עסקאות חריגות או בעלות פוטנציאל לחשד.

ז.1. בקשות לכרטיסים, זיהוי וחיתום:

  • אי התאמות בנתונים שנמסרו בבקשה
  • חוסר יכולת לאמת את המידע לזיהוי הלקוח
  • חוסר יכולת לספק פרטי זיהוי רשמיים (כגון תעודת זהות)
  • שם המבקש מופיע ברשימות
  • שינוי כתובת לאזורים בעייתיים סמוך להנפקת הכרטיס או הגדלת מסגרת אשראי

ז.2. ניטור עסקאות:

  • שימוש תכוף ובלתי רגיל בכרטיס למשיכת מזומן במכשירי משיכת מזומנים אוטומטיים
  • תשלומים ביתר: מקרים של הלבנת הון יכולים להתבצע באמצעות קבלת החזרים
  • תשלומי מקדמות ותשלומים בסכומים גבוהים: יש לנטר תשלומים נכנסים, שכן תשלומים גבוהים במזומן עשויים להוות אינדיקציה להלבנת הון. צבירת מסגרות אשראי שכתוצאה ממנה מתבצעים החזרים יכולה לשמש כשיטה להלבנת כספים
  • עסקאות בינלאומיות: משיכת מזומנים במדינות אחרות מגבילה את היכולת לעקוב אחר תנועת כספים
  • רכישה בלתי רגילה של מוצרים או שירותים במדינות בעלות סיכון מוגבר לפעילות הלבנת הון
  • תשלומים רבים באמצעות כרטיסי אשראי ממותגים
  • רכישות בכרטיסים אישיים (כלומר לא עסקיים) הסוטים באופן משמעותי מתבנית הרכישות ההיסטורית של הלקוח
  • זיכויים מסחריים ללא עסקאות מסחריות כנגדן

ז.3. ניטור לקוחות:

  • שיחות מרובות של הלקוח למוקד השירות
  • התנהגות חשודה בכל הקשור לפרטי התקשרות (כגון שינויים תכופים בכתובת)

ז.4. פידיון עסקאות:

  • תשלום תכוף או מוגבר במזומן או הוראות תשלום; העברות אלקטרוניות גדולות ותכופות
  • פידיון באמצעות צדדים שלישיים
  • תשלום באמצעות חשבונות בנק שאינם קשורים עבור מספר כרטיסי אשראי
  • החזרי כספים תכופים או מופרזים (excessive)

ח. חיתום סוחרים (merchant acquiring)

בעת ביצוע החיתום יש לקחת בחשבון את סוג ואופי העסק ופעילותו כחלק ממכלול השיקולים מבוססי הסיכון על מנת לקבוע את רמת ועומק תהליכי הכרת הלקוח שיבוצעו לפני חיתום ואישור בית עסק כלקוח של החברה. לגבי בתי עסק המייצגים סיכון גבוה למנפיק יש לנקוט בהליכי הכרת הלקוח מוגברים (כולל ביקור בעסק אם ניתן ורלוונטי), וביקורות תכופות יותר לאורך תקופת ההתקשרות.

ח.1. הפחתת הסיכון: על מנפיקים לנטר ולהפחית את הסיכון לכך שאחד או יותר מבתי העסק עימם הם עובדים מעורבים בהלבנת הון, ולהיות ערים לסיכון של בתי עסק המשתפים פעולה זה עם זה. על המנפיק להבין את השירותים/המוצרים אותם בית העסק מספק ואילו עסקאות או פעולות יכולות להוות אינדיקציה לביצוע הלבנת הון בסוג כזה של בית עסק.

כאשר המנפיק מאפשר חיתום או מספק ציוד לצדדים שלישיים עליו לוודא כי קיימים חוזים מתאימים המפרטים את הדרישות מאותם צדדים שלישיים.

ח.2. בדיקת נאותות ראשונית ומתמשכת: על המנפיק לקבל מידע מספק מבית העסק המבקש להתקשר עימו, על מנת שיאפשר לו להעריך את רמת הסיכון. מידע כאמור יכול שיהיה מאומת באמצעים טכנולוגיים ובאמצעות איסוף מסמכים רלוונטיים. מידע כזה יכול לכלול מידע מסחרי על יכולות האשראי של בית העסק ושל מנהליו. על המנפיק לקבל מידע ולפתח הבנה של דפוסי החיוב וסכומי העסקאות הרגילים של בית העסק, ע"י ניתוח מידע לפני ואחרי התקשרות עם בית העסק, ואישרור המידע לאורך זמן.

על בדיקת הנאותות הראשונית להיתמך בניטור עסקאות מתמשך, על מנת לזהות פעילות (נפח עסקאות, תדירותן וכו') אשר עשויה להצביע על הלבנת הון ופעילות בלתי חוקית אחרת.

ח.3. תסמיני סיכון ודגלים אדומים: בדומה להנפקדת כרטיסים, גם חיתום סוחרים כולל מקבץ של איומים שניתן לקשר לפעילות הונאה או הלבנת הון. ייתכנו מגבלות בניטור כנגד תסמינים אלו (כגון זמינות מידע), אולם כדאי לשקול את התסמינים כאשר מבצעים חקירה של עסקאות בלתי רגילות או חשודות.

ח.3.1. פתיחת חשבון:

  • נראה כי מנהלי בית העסק אינם מכירים לעומק, או שחסרה להם הבנה מעמיקה, לגבי פעילותו של העסק
  • בתי עסק/מוצרים בסיכון גבוה
  • מחסור במידע מהימן מצדדים שלישיים או מידע ממשלתי לצורך ביצוע אימות זהות
  • הכתובת שנמסרה הינה תא דואר או כתובת אחרת בסיכון גבוה, בניגוד לכתובת פיזית
  • נפח העסקאות הצפוי, כמו גם נפח החזרים וזיכויים, אינו עומד בהתאמה למה שנצפה בביקורים בבית העסק או אל מול עסקים דומים
  • בית עסק חדש עם היסטוריה מועטה, או ללא היסטוריה כלל, של פעילות תפעולית שניתן להעריך
  • העדר מסמכי הקמה רשמיים
  • בית העסק/מנהליו/בעליו תואמים לנתונים המופיעים ברשימות שחורות/סנקציות

ח.3.2. ניטור עסקאות ובתי עסק:

  • מגמות חריגות או משתנות בנפח העסקאות ואל מול הפעילות הצפויה שהוצהרה בעת פתיחת החשבון (למשל גובה עסקה ממוצעת, נפח עסקאות, החזרים וזיכויים, וכיו"ב)
  • מקדמות מזומן והחזרי אשראי שאינם בדפוס הרגיל או שהם גבוהים
  • העדר פעולות חיוב (יש לבצע ניטור של חשבונות לא פעילים)
  • ניטור מוגבר של פעילות בתי עסק שזוהו ע"י המנפיק כנושאי סיכון גבוה
  • חוסר התאמה בין החזרים לבין סוגי עסקאות ונפח עסקאות
  • נפח עסקאות חריג, שינוי כתובות ופעילות נוספת מיד לאחר פתיחת החשבון
  • אינדיקציה כי מתקני בית העסק משמשים צדדים שלישיים

לסיכום, הסיכון המקושר להנפקת כרטיסים ולחיתום סוחרים נחשב לנמוך ביחס לפעילויות ומוצרים אחרים בתחום הפיננסי. יחד עם זאת, גם פעולות אלו חשופות לניצול לרעה אם תהליכים ובקרות לניטור וזיהוי סיכונים אינם מיושמים כראוי. מטרה זו תושג באמצעות תהליך מקיף ומבוסס-סיכון של הכרת הלקוח, ניטור עסקאות והדרכת עובדים נאותה, יחד עם ניצול מיטבי של כלים לזיהוי הונאות וניהול חשבונות.

 

Call Now Button דילוג לתוכן