בלוג

בשנת 2014 הוקמה וועדה שמטרתה לבחון את המצב הקיים בשוק נותני השירותים הפיננסיים. הוועדה מסרה את המלצותיה בדוח מפורט בשנת 2015. בעקבות הדוח וההמלצות נחקק חוק שירותים פיננסיים מוסדרים, הוצאו צווים מכוחו, וכעת פורסמו גם תקנות להסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות. בנוסף, כבר ביולי 2018 הופץ ע"י רשות שוק ההון "חוזר נותני שירותים פיננסים – גילוי בחוזה הלוואה".

עד לפני 4 שנים בסך הכל, ענף האשראי החוץ-בנקאי היה ענף שלמרות חשיבותו ותועלתו לפיתוח הכלכלה הישראלית כמעט שלא היה מוסדר ומפוקח. ההסדרה הקיימת היתה חלקית ביותר, בעוד תחומים משמעותיים, כגון ענף ההלוואות החוץ בנקאיות בין אם באמצעות נותני שירותי מטבע ובין אם שלא באמצעותם, כמעט ולא היו מוסדרים. להיעדר ההסדרה היו תוצאות קשות. התוצאה הבולטת של היעדר ההסדרה היא כניסת גורמים עברייניים לענף ויצירת תשתית להעלמת מיסים ולהלבנת הון בהיקף נרחב. לעיתים משמשים נותני שירותי המטבע כצינור החמצן הכלכלי של ארגוני הפשע. למעורבותם של ארגוני הפשע בענף נותני שירותי המטבע השלכה לא רק על מערכת אכיפת החוק אלא גם על הצרכנים של ענף זה. אלה נדרשים לא אחת להתחכך בגורמים עברייניים כדי לקבל אשראי או שירותים פיננסיים אחרים, בפרט, בעת פעילות הגבייה.

 

מתוך דוח הוועדה: "נותני שירותי מטבע רבים משמשים כספקי אשראי קמעונאי חוץ-בנקאי למשקי בית ולעסקים קטנים ועסקים בינוניים. פיתוח אפיקי אשראי חוץ בנקאיים הינו צורך כלכלי-חברתי מרכזי. לכן, שוק נותני שירותי מטבע משוכלל ורחב הוא בעל חשיבות כלכלית רבה. הוא יכול לשמש חלופה למערכת הבנקאית ויכול לתרום תרומה משמעותית לתחרות בתחום. זאת בעיקר על רקע המבנה הריכוזי בסקטור השירותים הפיננסיים בישראל והתחרות המוגבלת בו."

ניתן להבחין בקלות כי המחוקק והרגולטור רואים חשיבות רבה ותועלת כלכלית נרחבת במתן אשראי חוץ-בנקאי. אולם "שוק זה לא יכול להתפתח ללא רגולציה אפקטיבית, שתגן על לקוחות חלשים, שאינם יכולים לעשות שימוש במערכת הבנקאית. דווקא לקוחות אלו זקוקים להגנה כדי למנוע הטלת ריביות נשך בלתי סבירות ושימוש באמצעי גביה בעייתיים. יש להבטיח כי לקוחות אלו מבינים את המשמעויות הכלכליות של

המוצר הפיננסי אותו הם רוכשים וכי הם מסוגלים לעמוד בתנאיו. יש להבטיח כי מי שמספק שירותים אלו לציבור אכן כשיר לעשות כן ועומד בתנאי הרגולציה."

ומשום שכך, כתב ואישר המחוקק את התקנות להסדרת האשראי החוץ בנקאי, שאלו עיקריו, אשר עולים בקנה אחד עם מטרות ההסדרה עליהן הצביעה הוועדה:

1. סעיף 1 לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות בנוסחו החדש, מגדיר "הלוואה" ככל עסקת אשראי לרבות ניכיון שטר.
2. לעניין ערבות, הוראות החוק יחולו רק ביחס לרכיב האשראי הקיים בערבות, ואילו העמדת הערבות עצמה, מוחרגת מהוראות החוק, שכן היא כשלעצמה אינה כוללת רכיב אשראי.
3. "תוספת" הוגדרה ככל סכום שנדרש לווה לשלם בקשר לחוזה ההלוואה מעבר לסכום שקיבל בפועל מן המלווה, למעט הוצאות מסוימות המוגדרות בתוספת וכן למעט הוצאות שנדרשות לצורך העמדת ההלוואה במועד העמדתה: הגדרה זו חשובה שכן על בסיסה מחושב שיעור העלות הממשית של האשראי, והיחס בינו לבין שיעור העלות המרבית של האשראי, המותר לגבייה. בהתאם, ההוצאות המוחרגות מהגדרת התוספת, לא יכללו בחישוב שיעור העלות הממשית של האשראי, ולמעשה לא יחסו תחת תקרת הריבית הקבועה בחוק.
4. סעיף 3 קובע את הסוגים והסכומים של ההוצאות שנדרשות לצורך העמדת ההלוואה, במועד העמדתה, שמוחרגות מהגדרת תוספת – כלומר אינן נכללות בחישוב הריבית המותרת, ובלבד שההלוואה לא פוצלה מהלוואה אחרת לשם גביית ההוצאות המוחרגות. דהיינו, ההוצאות המפורטות בתקנות מוחרגות ביחס לעסקת הלוואה אחת, ואם ההלוואה פוצלה באופן מלאכותי למספר הלוואות רק כדי לאפשר גביית הוצאות מלאכותית נוספת – יראו את כל ההלוואות המפוצלות כהלוואה אחת וההוצאות המוכפלות לא יוחרגו מהתוספת.
5. חוזר רשות שוק ההון בנושא גילוי בחוזה הלוואה מחייב את נותן השירותים לגלות ללווה באופן ברור ובכתב מידע מסוים, כמתחייב מחוק אשראי הוגן. החוזר מנחה כיצד יש לגלות את המידע, איך ומתי.

לסיכומו של עניין, המחוקק אמר את דברו באופן חד משמעי ברוח התקנות בנושא אשראי חוץ בנקאי:

על האשראי להיות הוגן!!

אסור להגזים עם הריבית (ויש תקרה), חייבים לתת גילוי נאות ללקוח באמצעות מסמך מסודר וברור, ואי אפשר לפצל הלוואות, להחריג עלויות מחישוב שיעור הריבית ללא בקרה או חשבון ובעיקר – צריך להיות הוגן ולהראות את זה…

על מנת להישאר מעודכנים אנו ממליצים לכם להירשם לעלון המקצועי שלנו – היחיד מסוגו בישראל בתחום ניהול סיכוני הלבנת הון ומימון טרור. אנא מלאו את פרטיכם בתיבת יצירת הקשר משמאל, ואנו נדאג להוסיפכם לרשימה.

ניתן לבטל את ההרשמה בכל עת. העלון כולל תכנים מקצועיים בלבד ואינו מכיל חומר פרסומי.