בלוג

מכתב שפורסם ב-2018 עוסק בפעילותם של הבנקים מול לקוחות שהינם נותני שירותים פיננסיים. הפרסום המדובר הינו בעל חשיבות רבה לנותני שירותים, מאחר והוא בעצם מנחה את הבנקים הגדולים להוריד משמעותית את דירוג הסיכון של נותני שירותים פיננסיים מוסדרים מרגע כניסתם לתוקף של החוק והצווים המורים לנותני השירותים לנהל את סיכוני הלבנת ההון ומימון הטרור הטמונים בפעולתם, וזאת בהנחה כי נותן השירותים פועל כראוי לפי הוראות החוק והצווים.

1. המכתב נותן "טיפ" לנותן השירותים:

בבואו לפתוח חשבון בנק, כדאי לנותן השירותים להכין מראש בין השאר את המידע המפורט להלן ולספקו לבנק מבעוד מועד, מאחר ונהלי הבנקים מחויבים לכלול נהלים לבקשת מידע מנותן השירותים לצורך ניהול סיכוני הבנק, ובכלל זה: פירוט סוגי הלקוחות, אופי הלקוחות והיקפי הפעילות הצפויה של נותן השירותים, מדיניות ונהלים של נותן השירותים לניהול סיכוני איסור הלבנת הון ומימון טרור לרבות הליך הכר את הלקוח, בדיקה מול רשימות, בקרות, וכן כל מידע הדרוש לניהול הסיכון, הן ברמת העסקה הבודדת, ככל שיידרש.

במילים אחרות: אם נותן שירותים מגיע לבנק לפתיחת חשבון ללא המידע דלעיל, ללא מדיניות ניהול סיכונים וללא נהלים לעניין ניהול סיכוני הלבנת הון – עליו לצפות מראש לקשיים מול הבנק בפתיחת החשבון. נותן השירותים שאינו מנהל את סיכוניו יכול לצפות מראש גם לקשיים בביצוע פעילותו השוטפת מול הבנק.

2. המשמעויות החבויות לטובתם של נותני השירותים:

במכתבה זה מורה המפקחת בצורה ברורה ומפורשת מאוד:

על הבנקים לאפשר פתיחת חשבונות בנק וביצוע פעולות בהם כל עוד אין סיבה סבירה שלא לעשות כן!!

זאת ועוד.

על הבנקים לפרט במדיניות כתובה, אשר הפיקוח על הבנקים אישר, את אותם "טעמים סבירים" בגינם הם מתכוונים לסרב לפתיחת חשבון ו/או לביצוע פעולה!!

ההוראה השנייה שלעיל משרתת את ציבור נותני השירותים הפיננסיים, מאחר ומטרתה לצמצם עד כמה שניתן את שרירות הלב של הבנקים בבואם לקבל החלטות לגבי פתיחת חשבונות ופעילות בחשבונותיהם של נותני השירותים, ולהקל על נותני השירותים בפעילותם מול המערכת הבנקאית, וגם דבר זה נאמר באופן מפורש במכתב המפקחת.

אולם…

נקודת המוצא של המכתב וההנחיות שבו מאוד ברורה:

נותני השירותים יקיימו את הוראות החוק והצווים ככתבם וכלשונם, ובאופן ספיציפי יותר –

נותני השירותים ינהלו את סיכוני הלבנת ההון ומימון הטרור שלהם!

מהם אותם טעמים סבירים, למשל?

בפס"ד אס.אר אקורד נגד בנק הדואר, שניתן באפריל 2019 בביהמ"ש המחוזי, התקבלה טענתו של בנק הדואר שלא הסכים לפתוח חשבון מסוג מאוד מסוים עבור לקוח של אקורד. המבנה המורכב של מתווה הפעילות בחשבון היווה, בין השאר, מקור לדאגה בתחום הלבנת ההון הן בקרב הנתבעת והן לדעת בית המשפט, אשר דחה את התביעה ומנע את פתיחת החשבון: "במקרה הנדון נקבע שהמתווה המבוקש עורר בעיות, בפרט לאור העובדה שהבעלים הרשום בחשבון אינו הבעלים דה-פקטו, ובשל הקשיים בחובת הזיהוי של הנהנה בחשבון. קביעה זו רלוונטית גם לבנקים המסחריים, ומסייעת בתיחום המקרים שבהם הבנק רשאי לסרב לניהול החשבון". לקריאה נוספת בעניין פסה"ד: https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001281302

לסיכומו של עניין, מכתב המפקחת על הבנקים אומר באופן מפורש כמה דברים, בעודו מניח מספר הנחות הגיוניות לגבי האופן בו ממלאים נותני השירותים את חובתם החוקית:

 

לסיכום, המסקנה המתבקשת מקריאה מעמיקה של מכתב המפקחת היא אחת:

פרט לחובה החוקית, כדאי לנותני שירותים פיננסיים לנהל את סיכוניהם, מכיוון שאם יעשו כן יוכלו לפעול ביתר קלות מול המערכת הבנקאית, ואם לא יוכלו וייתקלו בסירוב שאינו מגובה בטעמים סבירים, אותם אישר הפיקוח על הבנקים מראש – יש בידיהם לפנות לפיקוח על הבנקים, בעודם מגובים בהנחיה ברורה זו מאת המפקחת.

על מנת להישאר מעודכנים אנו ממליצים לכם להירשם לעלון המקצועי שלנו – היחיד מסוגו בישראל בתחום ניהול סיכוני הלבנת הון ומימון טרור. אנא מלאו את פרטיכם בתיבת יצירת הקשר משמאל, ואנו נדאג להוסיפכם לרשימה.

ניתן לבטל את ההרשמה בכל עת. העלון כולל תכנים מקצועיים בלבד ואינו מכיל חומר פרסומי.