בלוג

במרץ 2019 קבע בית המשפט המחוזי כי בנק אגוד לא יוכל לנקוט במדיניות גורפת לפיה לא יפתח חשבון לחברה העוסקת במטבעות דיגיטליים, אולם יוכל לסרב להפקדת כספים הנובעים מהמרת מטבעות אלו.

השאלה המרכזית אשר עמדה לדיון בתביעה היא האם סירובו של בנק איגוד למתן שירותים לחברת ישראמיינרס בע"מ מהווה סירוב סביר בהתאם להוראות חוק הבנקאות, כאשר סירוב זה כלל:

1. קבלת תקבולים לחשבון החברה;
2. המשך פעילות בחשבון החברה בהינתן שמקורם של התקבולים בחשבון הוא בהמרתם לש"ח של מטבעות דיגיטליים.

עד כאן מהות התביעה ועיקר תוצאת המשפט. עוד על כך ניתן לקרוא בעיתונות הכלכלית. אולם מטרתו של מאמר זה הינה להביא סקירה קצרה על מהותם של מטבעות דיגיטליים.

התביעה עסקה במטבעות דיגיטליים ובפרט במטבע הדיגיטלי מסוג ביטקוין. השאלה המרכזית במחלוקת נסבה על חיוב הבנק במתן שירות לחברה העוסקת בתחום המטבעות הדיגיטליים.  על מנת להבין את מהות התביעה – ומהות הבעיה – יש להבין מספר מושגי יסוד בתחום המטבעות הדיגיטליים

מדוע למטבע דיגיטלי יש ערך?

התשובה הפשוטה לשאלה זו היא שיש למטבע דיגיטלי ערך מכיוון שמישהו מוכן לתת לו ערך. וביתר פירוט (בלי להכנס לסיבות ההיסטוריות המורכבות לכך) – הבסיס לערכו של מטבע כלשהו הוא האמון שהציבור מייחס לו וביתר דיוק למדינה המנפיקה אותו. משברים כלכליים חריפים בעולם גורמים לחוסר אמון במערכות השלטון ומהווים כר פורה לצמיחת מטבעות אלטרנטיביים. בעקבות המשבר הכלכלי בשנת 2008 הציע 'הוגה הביטקוין' לתקן את המצב על ידי 'הפקעת' הזכות להטביע מטבעות מממשל מרכזי כל שהוא והעברת הכוח לכלל הציבור. כך למשל, לפי פרוטוקול הביטקוין, יונפקו אט אט רק 21 מיליון מטבעות ביטקוין, ולא ניתן יהיה להנפיק יותר (תהליך ההנפקה יסתיים לפי הפרוטוקול בשנת 2140).  כיוון שכך, לא יהיה חשש של אינפלציה שתיגרם על ידי החלטה פוליטית זו או אחרת של הנפקה נוספת.

הערך של המטבעות הדיגיטליים נובע מתכונותיהם ובראש ובראשונה מכך שהם בינלאומיים – קרי הם לא קשורים למדינה ולכן ניתן לרכוש באמצעותם לכאורה בכל העולם וניתן להעבירם מאזרח במדינה אחת לאזרח במדינה אחרת. נוסף על כך, הם קלים לניוד, מאחר ואינם פיזיים, ניתן להעבירם על דיסק און קי במעבר בין מדינות. ויתרה מכך, הם אנונימיים ולכן, הם יכולים לשמש את מי שאינו רוצה שזהותו תיחשף.

לאור תכונותיהם של המטבעות הדיגיטליים, הרי שניתן להבין מדוע גורמים מסויימים – מטעמים מפוקפקים או כשרים – מעוניינים לעשות שימוש במטבעות אלו: כך, מצדו האחד של המתרס – גורמים עבריינים או גורמים התומכים בטרור – המעוניינים להעביר כספי עבריינות או כספים לשם שימוש טרוריסטי, יעדיפו לעשות שימוש במטבעות אשר אינם עוברים דרך הגורמים הרישמיים ואשר ניתן להעבירם בנקל ממדינה למדינה. כדוגמא לכך, ניתן להביא את העלייה בשוויו של הביטקוין כפועל יוצא מחידוש הסנקציות על איראן ובדומה הודעת גורמים באיראן על השקת מטבע דיגיטלי אשר יעודו עקיפת הסנקציות המוטלות עליה. מאידך, מטבעות דיגיטליים יכולים לשמש למטרות חיוביות – כגון אזרחים במדינות צוררות אשר מבקשים להציל את רכושם ומדינות אשר כלכלתן נתונה בקשיים, כתחליף למטבע לא יציב.

הסיכונים במטבעות דיגיטליים

• תנודתיות בשווי המטבעות: המודלים הכלכליים והמימוניים המוכרים כיום להערכת שווי שוק אינם מתאימים. אין בנמצא מודלים מקובלים להעריך את שווים האמיתי של המטבעות הדיגיטליים.
• סיכוני סייבר: החזקת המטבעות הדיגיטליים מתבצעת באמצעות "ארנק דיגיטלי". מטבעות אלה, כמו גם כל השירותים הכרוכים בהם מסתמכים לחלוטין על קוד מחשב.
• חילוקי-דעות או 'פיצולים': מטבעות דיגיטליים בנויים על הסכמה. אולם לעתים יש חילוקי דעות על קוד המטבע.  חלק סבורים שיש לשנות את הקוד, וחלק סבורים שלא.  התוצאה היא שחלק מהקהילה מסכימים עם עדכון בקוד המטבע ויוצרים למעשה מטבע חדש הפועל במקביל למטבע הישן.
• הלבנת הון: קיימת בעיה בהכנסת כספים למערכת הפיננסית. בנקים רגילים לא מאפשרים החזקת מטבעות דיגיטליים באמצעותם. בנוסף, אין הם מוכנים לקבל כספים שמקורם במטבעות דיגיטליים לאחר המרתם למטבע "רגיל". זאת מפאת טיעונים הנוגעים לרמות סיכון והלבנת הון.

על מנת להישאר מעודכנים אנו ממליצים לכם להירשם לעלון המקצועי שלנו – היחיד מסוגו בישראל בתחום ניהול סיכוני הלבנת הון ומימון טרור. אנא מלאו את פרטיכם בתיבת יצירת הקשר משמאל, ואנו נדאג להוסיפכם לרשימה.

ניתן לבטל את ההרשמה בכל עת. העלון כולל תכנים מקצועיים בלבד ואינו מכיל חומר פרסומי.