עולם הלבנת ההון ומימון הטרור, עולם החקיקה, האכיפה הענישה בכל הנוגע לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, ועולם ניהול הסיכונים בפני עצמו – ובפרט בהקשר של ניהול סיכוני הלבנת הון – הינם עולמות נפרדים ומשתלבים, מורכבים כל אחד בפני עצמו.
לכבוד פסח – אנחנו כאן בשביל לעשות סדר…
1. הלבנת הון – פירוש ושלבים (מתוך אתר משרד המשפטים):
הלבנת הון הינה ביצוע פעולה ברכוש שמקורו בפשיעה – בעבירות המכונות "עבירות מקור" (כגון: סחר בסמים, סחיטה, רצח, ניהול וארגון הימורים בלתי חוקיים, מעילות וגניבות, שוחד, סחר בלתי חוקי בנשק וסחר בבני אדם), במטרה להסתיר או להסוות את מקורו של הרכוש, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, להטמיעו ברכוש לגיטימי ולהכינו לשימוש חוזר.
מקובל לראות בהלבנת הון תהליך תלת-שלבי הכולל את השלבים הבאים:
א. שלב ההשמה (Placement) – בו מוחדר הכסף שמקורו בפשיעה אל תוך המערכת הפיננסית (בנקים למשל).
ב. שלב הריבוד (Layering) – בו נעשות פעולות לטשטוש מקורו של הכסף (באמצעות הקמת חברות קש לגיטימיות לכאורה כמו מסעדות, ניקוי יבש, שטיפת רכב וכו', באמצעות רכישת מוצרי יוקרה כגון תכשיטים ויהלומים, יצירות אומנות, כלי רכב מפוארים, בתים וכיו"ב, ועוד כהנה וכהנה שיטות).
ג. שלב ההטמעה (Integration) – בו נמשך הכסף בצורתו החדשה ה"מולבנת" כדי לשמש את העבריין לניהול אורח חייו "הנורמטיבי", כאשר העבריין יכול להציג מקור לגיטימי לכאורה לכספים (משיכת דיבידנדים או משכורת מחברת הקש, מכירת מוצרי היוקרה שאין בהם צורך וכיו"ב).
2. הליך הכרת הלקוח – בדיקת נאותות סטנדרטית ומוגברת
CDD או KYC סטנדרטי
הבנת זהותו של הלקוח, מקור הכספים או יעדם, בעת מתן שירות ללקוח ולצורך מניעת הסיכון כי העסק ייהפך לאמצעי להלבנת הון או למימון טרור (ר' בנפרד מאמר מפורט בנושא ביצוע הליך תקין להכרת הלקוח).
בהתייחס לבקרות הלבנת הון, הליך הכרת הלקוח מחייב מדיניות, נהלים ובקרות שיאפשרו לחזות בוודאות יחסית את סוגי העסקאות בהם צפוי הלקוח לעסוק. ההליך כולל לא רק את זהותו של הלקוח, אלא גם הכנת צפי של פעילות בחשבון הלקוח כדי לזהות עסקאות שאינן תואמות את הצפי.
(EDD (Enhanced Due Diligence
תהליך של חקירה ובדיקה מעמיקה יותר כדי לברר פרטים נוספים על נושא או ישות. זוהי הרמה הבאה לאחר CDD – הליך סטנדרטי להכרת הלקוח. הליך EDD יבוצע כאשר ישנם סממנים לסיכון גבוה שעלו כתוצאה מה-CDD שבוצע.
3. מקור העושר לעומת מקור הכסף
מקור העושר מתייחס למקור שממנו השיג הלקוח את כספו, הסיבה ל"עושר" שלו, מאין הרוויח את הכסף.
דוגמאות למקור העושר:
1. בעלות על עסק
2. עבודה
3. ירושה
4. השקעות
מקור הכסף מתייחס למקום הפיזי ממנו מועבר הכסף בנקודת הזמן בה מבצע הלקוח את הפעולה, לדוגמא:
1. חשבון עובר ושב של ההורים
2. חשבון בנק של החברה במדינה אחרת
4. סינון שמות – Name Screening
סינון שמות הוא חלק מתהליך ביצוע בדיקות נאותות.
התהליך כרוך לקחת שם ולחפש אותו על מסד הנתונים של הקרנת שם. מסד נתוני הקרנת שמות מתקבל בדרך כלל מחברות בעלות מוניטין וסיכון על בסיס מנוי. השחקנים העיקריים בשוק הנוכחי הם:
1. Thomson Reuters World-Check
2. Dow Jones Factiva
3. Lexis Nexis World Compliance
ישנן מספר תוצאות אפשריות בביצוע בדיקות לסינון שמות:
1. No hit (אין התאמות): החיפוש לא העלה התאמות.
2. False-positive (חיובי שגוי): החיפוש העלה תוצאות עם שמות דומים לשם החיפוש, אולם בדיקה מעמיקה יותר (וידנית!) תראה שמדובר באחת מהאפשרויות הבאות: תאריך לידה זהה, מין, אזרחות, וכו'. אולם אין המדובר באותו אדם.
3. Positive Hit (פגיעה חיובית): החיפוש העלה תוצאה וניתן לאמת בוודאות כי מדובר אותו אדם, והוא אכן מופיע ברשימת הסנקציות שנבדקה.
4. False-negative (שלילי שגוי): תוצאה אפשרית זו היא ה"מסוכנת" ביותר:
החיפוש לא העלה תוצאות, אולם מידע כלשהו שיש ברשותנו מרמז שהבדיקה כן היתה אמורה להניב תוצאות. התרחשות כזו עלולה לנבוע ממספר סיבות:
• מסד הנתונים בו נבדקים השמות אינו מכיל את המידע העדכני ביותר;
• למסד הנתונים יש את המידע, אולם אלגוריתם החיפוש אינו רגיש מספיק כדי להעלות תוצאות מתאימות.
5. מה הבסיס ל"ניהול סיכוני הלבנת הון"?
1. מדיניות פנים כתובה, נהלים ובקרות;
2. קצין ציות האחראי על ניהול סיכוני הלבנת ההון וציות לרגולציה (נקרא בישראל גם "אחראי למילוי חובות");
3. הדרכת עובדים שוטפת;
4. ביקורת בלתי תלויה לבחינת תוכנית ניהול הסיכון להלבנת הון ומימון טרור.
6. נהנה
אדם או בני אדם "טבעיים" (כלומר תמיד בני אדם ולא חברות, קרנות נאמנות וכיו"ב) שהם בעלי החשבון ואשר להם הזכות להנות מיתרונות החזקת חשבון (כגון מן הרווחים שנוצרים בו), גם אם לאדם/חברה/ברוקר וכיו"ב (nominal owners – אדם או גוף שהחשבון או הנכס רשום על שמו אך הוא אינו הבעלים של החשבון או הנכס) יש הרשאה לפעול בחשבון מטעם הנהנים ולהיות חשופים למידע חסוי שיש בו.
7. עסק עתיר מזומנים
כל עסק שבו הלקוחות משלמים בדרך כלל במזומן עבור המוצרים או השירותים הניתנים, כגון מסעדות, שירותי משלוח פיצה, חברות מוניות, מכונות המופעלות במטבעות, שטיפת מכוניות ועוד. עסקים אלו עשויים להוות גשר נוח להלבנת הון, בדרך של עירוב הכסף השחור בפעילות הלגיטימית והמזומן המתקבל בעסק.
8. רשימה שחורה
מדינות אשר תויגו ע"י ה- FATF (ו/או ארגונים נוספים) כמדינות שאינן משתפות פעולה בכל הקשור לאיסור הלבנת הון. הרשימה מצביעה על מדינות בהן משטר איסור הלבנת ההון חלש או שאינו אפקטיבי, או חמור מכך – הן מהוות מכשול במאבק נגד הלבנת הון ומימון טרור.
9. בנק קורספונדנט (Correspondent Bank)
בנקים שממוקמים במדינות שונות הנותנים שירותים לבנקים אחרים ברחבי העולם.
מספר סיבות מדוע בנקים קורספונדנטים נחשבים לנושאי סיכון גבוה להלבנת הון:
א. העברת כספים בין בנקים שונים לכל צורך שהוא (העברות רגילות בין חשבונות שונים של אותו לקוח, העברות לצורך רכישת סחורות וכיו"ב) נכללת בשלב השני – שלב הריבוד – בדרך להלבנת הון מוצלחת. ככל שההון השחור שהוכנס למערכת הפיננסית הלגיטימית בשלב הראשון לתהליך ההלבנה עובר יותר שלבים ו"ידיים" לגיטימיות, כך קשה יותר לאתר את המקור שלו והקשר שלו לפשע.
ב. מאחר ובנקים פועלים בכל רחבי העולם, כל סניף וכל חברה בת של בנק במדינה אחרת (למשל לאומי ישראל ולאומי ארה"ב) כפוף לרגולציה שונה, פועל תחת סיכונים גאוגרפיים שונים, סיכוני לקוח שונים, סוכינו מוצרים שונים וכיו"ב. הסיכון המוגבר של בנק קורספונדנט נובע בין השאר מכך שסניף או חברה בת אחת "תסמוך" על כך שהסניף מהמדינה האחרת פועל תחת משטר ונהלי הלבנת הון זהים לשלו ולא תבצע הליך נאות להכרת הלקוח (כאשר ה"לקוח" הוא בעצם הבנק במדינה האחרת!).
ג. ייתכן והבנק הקורספונדט פועל תחת בעלות וניהול שונה ולכן מיישם את מדיניות הלבנת ההון באופן שונה מהקורספונדט שלו.
10. Designated Non-Financial Businesses and Professions (DNFBP)
FATF ממליץ על החלת תקנים מסוימים על עסקים ומקצועות שאינם פיננסיים, וביניהם במיוחד:
קזינו (פיזי ואינטרנטי)
סוכני נדל"ן
סוחרים באבנים יקרות וביהלומים
עורכי דין, נוטריונים ורואי חשבון (כלומר, בעלי מקצועות אשר נהוג שמכינים או מבצעים עסקאות עבור אחרים)
נאמנויות וספקי שירותים עסקיים אחרים המבצעים פעולות בשם לקוחותיהם
חשוב לדעת!!
בדוח הביקורת על ישראל שהוגש מטעם ה- FATF בעת קבלת ישראל כחברה מן המניין בארגון, צוינו בסה"כ 2 נקודות לשיפור. אחת מהן נוגעת באופן מיוחד ושחוזר על עצמו לכך שישראל טרם החילה משטר הלבנת הון על DNFBP…
11. מערכות סליקה בנקאיות (ACH, מס"ב וכו')
רשת בנקאית אלקטרונית שמנהלת כמויות גדולות של עסקאות אשראי וחיוב שמקורן באצוות (Batches – עיבוד ותקשורת נתונים, בהן עסקאות קשורות מקובצות יחד ומועברות לעיבוד, בדרך כלל על ידי אותו מחשב ובאותו יישום).
העברות באמצעות מערכות סליקה משמשות בדרך כלל לביצוע תשלומים מסוגים שונים כאשר יש צרוך בהעברות רבות לחשבונות שונים, כגון: העברת משכורות לכמויות גדולות של אנשים, תשלומי פרמיות ע"י צרכנים, תשלומים לספקים, העברות מהמדינה לאזרחים ועוד.
12. קבוצת וולפסברג
קבוצת וולפסברג היא עמותה של 13 בנקים גלובליים, שמטרתה לפתח מסגרות עבודה והדרכה לניהול סיכונים בתחום הפשיעה הפיננסית, בייחוד בהתייחסות ל"הכר את הלקוח", מדיניות איסור הלבנת הון ומימון טרור.
מאז הוצאתה לאור של הקבוצה הראשונה של עקרונות איסור הלבנת ההון, פרסמה הקבוצה מספר רב של מסמכים, בין אם כעקרונות, הנחיות, שאלות נפוצות או דוחות. אלה כוללים, בין היתר, הצהרת מימון טרור, עקרונות איסור הלבנת הון לבנקים קורפונדנטים (ר' הגדרה במילון המושגים), הדרכה לגבי יישום גישה מבוססת סיכון לניהול סיכוני הלבנת הון, שאלות נפוצות לגבי אישי ציבור זרים, עקרונות מימון הסחר, הדרכה על שוחד ועוד.
החומרים המקצועיים שמפרסמת קבוצת וולפסברג מספקים למוסדות פיננסיים הנחיה לניהול סיכונים פיננסיים יעיל והם נחשבים עקרונות מחייבים.
13. Financial Action Task Force (FATF)
ארגון ה -Financial Action Task Force) FATF) הוא גוף בין -ממשלתי מוביל שהוקם בשנת 1989 על ידי מדינות ה-G7. מדובר בכוח משימה בינלאומי שמטרתו לפתח ולקדם מדיניות למאבק בהלבנת הון ומימון טרור, הן ברמה הלאומית והן ברמה הבינלאומית. הוא מוגדר כ"גוף מתווה מדיניות" – (policy making body) לקידום המדיניות בנושא מאבק בהלבנת הון ובמימון טרור. הארגון מפרסם המלצות לקידום הנושא ומפעיל לחץ פוליטי שמביא את מקבלי ההחלטות במדינות לתקן את חקיקתם בהתאם להמלצותיו. כמו כן הארגון מפקח על הפעלת החקיקה וההליכים לטיפול בהלבנת הון במדינות בעולם, עוקב
אחר התפתחות הטכניקות להלבנת הון ולמימון טרור, תוך עדכון ההמלצות לטיפול בהן.
ארגון ה-FATF פועל ליד ארגון ה- OECD בפריז ובעצם מהווה מעין שלוחה שלו. בדיוני ה- FATF משתתפים כמשקיפים נציגי הבנק העולמי, קרן המטבע הבינלאומית, ארגון האומות המאוחדות, ארגון המכס העולמי, ה- OECD, גופים פיננסיים חשובים של האיחוד האירופי, כגון הבנק האירופי המרכזי ECB והיורופול וכן נציגי מדינה משקיפה אחת – סין.
ישראל צורפה כחברה לארגון בדצמבר 2018, לאחר ביקורת מקיפה שבסופה דורגה בין שלושת המדינות בעלות משטר הלבנת ההון האפקטיבי ביותר בעולם (אחרי ארה"ב ובריטניה).
[ההגדרה נלקחה מתוך ויקיפדיה]
14. החרמה
כולל חילוט, לפי העניין.
שלילת רכוש על פי צו של רשות מוסמכת או בית משפט. החרמה או חילוט מתבצעים באמצעות הליך שיפוטי או מינהלי המעביר את הבעלות על קופות או נכסים אחרים למדינה. עם ההעברה, בעלי העניין בכספים או בנכסים מאבדים את כל הזכויות לנכסים שהוחרמו או שחולטו.
15. חילוט
ר' החרמה.
16. שומרי סף (Gate Keepers)
במנהל הציבורי, שומר סף הוא כינוי לנושא משרה שמתוקף תפקידו מופקד על שמירת כללי
מינהל תקין, ומשמש כ"שומר הסף" שעליו למנוע משחיתות, פגיעה בטוהר המידות וחריגה
מכללי מינהל תקין, ובכלל זה עבירות הלבנת הון, להיכנס במיפתנו של הגוף הציבורי בו הוא
מכהן, ולהתריע מפניהם. עם בעלי התפקידים המהווים "שומרי סף" נמנים מבקר פנים,
יועץ משפטי, רואה חשבון, חשב, וכיו"ב.
17. בנק קסטודיאן
בנק, מוסד פיננסי או גוף אחר האחראי לניהול, טיפול אדמיניסטרטיבי או שמירה על נכסים עבור אנשים או מוסדות אחרים. השימוש בקסטודיאן נועד למזער את הסיכון של גניבה או הפסד, ואינו מנהל את או סוחר בנכסים.
18. כרטיס חיוב
כרטיס שמאפשר למחזיק חשבון למשוך כספים מחשבון קיים. כרטיסי חיוב משמשים לתשלומים או לביצוע רכישות. ניתן להשתמש בכרטיסי חיוב במגוון מקומות, כולל באינטרנט. באמצעות שימוש בכרטיסי חיוב ניתן "לנהיע" מזומנים, למשל ע"י שימוש בעסקאות שבהן מוחזרים כפסים ללקוח או משיכות בכספומטים.
19. עבירת מקור
עבירות אלה נחשבות על ידי ה- FATF כעבירות הבסיס ליצירת הון שחור. כל מדינה יכולה להחליט אילו עבירות ייחשבו כעבירות מקור. מדינות רבות אינן מציינות אילו עבירות הן עבירות מקור, ויתייחסו להון שנצבר כתוצאה מעבירה חמורה כהון שחור.
עבירות המקור העיקריות בישראל הינן:
1. עבירות לפי פקודת הסמים המסוכנים
2. עבירות של סחר בלתי חוקי בנשק
3. עבירות הקשורות למעשי זנות
4. עבירות של מכירה והפצה של חומר תועבה
5. עבירות הימורים
6. עבירות שוחד
7. עבירות רצח וניסיון לרצח
8. עבירות של פגיעה בחירות (כלומר עבדות)
9. עבירות של פגיעה ברכוש
10. עבירות זיוף כספים ומטבעות
11. עבירות הקשורות לכרטיסי חיוב
12. עבירות הקשורות לניירות ערך
13. עבירות של הברחת טובין
14. עבירות הקשורות להפרת זכויות יוצרים, פטנטים, מדגמים וסימני מסחר,
15. עבירות מס שונות
20. סחר בבני אדם
הסחר בבני אדם שכיח ביותר לצורך עבדות מינית, עבודת כפייה או ניצול מיני מסחרי. סחר בבני אדם מתרחש כמעט בכל מדינה בעולם, ולעתים קרובות נחשב כמפעל הפשע השני בגודלו בעולם.
21. דע את העובד (KYE)
מדיניות הלבנת הון ונהלים לקבלת ידע והבנה טובים יותר של עובדי החברה הנושאת סיכון להבלנת הון (גם בנקים אך לא רק), לצורך גילוי ניגוד עניינים, הלבנת הון, פעילות פלילית בעבר ופעילות חשודה.
22. מוסד פיננסי
כל אדם או ישות שעושים עסקים באחת או יותר מן האפשרויות הבאות: בנק, ברוקר או סוחר בניירות ערך, שירותי מטבע (או נכס פיננסי), חברת טלגרף, קזינו, מועדון כרטיסים, וכן אדם שכפוף לפיקוח על ידי כל מדינה או סמכות פדרלית (ארה"ב).
23. סממן לסיכון גבוה (High Risk Indicator)
סיכון גבוה או גורם התראה שאמור להתריע על אירוע יוצא דופן, או דגל אדום שעלול להוביל לדיווח בלתי רגיל. על סממן או אירוע כאמור להיחקר וכתוצאה מכך להיות "מנוקה" או לעבור לבדיקה מדוקדקת יותר ("הסלמה").
24. סיכון גלום / סיכון טבוע
זהו הסיכון הגלום בפעולה מסוימת, לקוח מסוים, מוצר מסוים, אזור גאוגרפי מסוים וכיו"ב, לפני הטמעת בקרות ונהלים למיגור הסיכון. זהו הסיכון שהפעולה מציגה לעסק מעצם טבעה (דוגמא: פעולות במזומן נושאות סיכון טבוע גבוה מעצם טבען ולפני ביצוע בקרות להקטנת הסיכון).
מונחים נוספים יתווספו מעת לעת.
על מנת להישאר מעודכנים אנו ממליצים לכם להירשם לעלון המקצועי שלנו – היחיד מסוגו בישראל בתחום ניהול סיכוני הלבנת הון ומימון טרור. אנא מלאו את פרטיכם בתיבת יצירת הקשר משמאל, ואנו נדאג להוסיפכם לרשימה.
ניתן לבטל את ההרשמה בכל עת. העלון כולל תכנים מקצועיים בלבד ואינו מכיל חומר פרסומי.