מה אתה מחפש היום?

בלוג

הליך הכרת הלקוח – איך עושים את זה נכון?

בכדי להקל על הקריאה, העדפנו להשתמש במסמך זה במונח הלועזי Customer Due Diligence, או בקיצור CDD, על פני החלופה המעט ארוכה בעברית – הליך הכרת הלקוח.

מאמר זה מתייחס אך ורק להליך סטנדרטי להכרת הלקוח, להבדיל מהליך מקוצר במקרה של סיכון נמוך או הליך מוגבר במקרה של סיכון גבוה.

ביצוע CDD הוא מיומנות הכרחית לצורך ניהול סיכוני הלבנת הון ומימון טרור, וכמובן פעילות הנדרשת על פי חוק. במקרה של עסקה חשודה וצורך בחקירה – הפעולה הראשונה שתתבצע הינה תמיד בדיקת הרקע של הצדדים לעסקה.

בישראל, כמו ברוב המדינות שבהן קיים משטר איתן לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, קיימת חובה לקיים הליך CDD בעת קבלת לקוח חדש (בהתאם למוגדר בחוק מבחינת סכומים ומועדים לביצוע ההליך).

הגדרה ומטרות

CDD הוא תהליך שבו מידע רלוונטי לגבי הלקוח נאסף ומתבצעת הערכה לגבי הפוטנציאל להלבנת הון או מימון טרור. עם השלמת ה – CDD, הלקוח מקבל דירוג סיכון ביחס לנותן השירותים. דירוג הסיכון יכול להיות לפי קטגוריות, כגון "סיכון נמוך" או "סיכון גבוה", או ערך מספרי שמקורו במטריצת סיכון המבוססת על קבוצה מוגדרת מראש של קריטריונים. דירוג הסיכון מסייע לחברה להחליט כיצד ומתי ליישם את הבדיקות, הטיפול והבקרות המתאימים לרמת הסיכון. מתודולוגיה זו ידועה גם כ"גישה מבוססת סיכון", המאפשרת לחברה לתעדף משאבים בהתאם לאזורים הדורשים תשומת לב רבה יותר (ר' מאמר בנושא גישה מבוססת סיכון).

איסוף מידע

השלב הראשון של CDD הוא לקבל מידע מלקוח. הנקודות הבאות מתארות את המידע הכללי שכדאי לאסוף – חלקו חובה לפי החוק הישראלי אך לא כולו. יש למלא את טופס הכר הלקוח הישראלי כמינימום (ר' טופס ב' "הכר את הלקוח" בתוספת השניה לצו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי מטבע למניעת הלבנת הון ומימון טרור), תשע"ד-2014):

פרופיל לקוח (פרטי):

  1. שם מלא, כולל כל כינויים
  2. כתובת פרטית (מגורים ומשלוח דואר)
  3. מספרי טלפון וכתובת למשלוח דואר אלקטרוני
  4. מקום לידה, תאריך לידה
  5. מגדר
  6. מצב משפחתי
  7. אזרחות
  8. גזע, צבע עור, מוצא וכיו"ב (פרטי זיהוי חיצוניים)
  9. מספר זיהוי ממשלתי (מספר ת.ז., דרכון, רישיון נהיגה וכיו"ב)
  10. מספר זיהוי לצורכי מס (רלוונטי בעיקר לאזרחי ארה"ב)
  11. מקצוע
  12. דוגמת חתימה
  13. טופס הסכמת הורים/אפוטרופוסים (כאשר היחיד הוא קטין)

פרופיל לקוח (חברה):

  1. שם הארגון
  2. סוג הארגון
  3. תאריך התאגדות
  4. מקום ההתאגדות
  5. החלטת דירקטוריון לגבי מורשי חתימה
  6. אישורים משפטיים שונים, מסמכי התאגדות
  7. תקנון
  8. דוחות שנתיים
  9. רשימות דירקטורים, נושאי משרה, בעלי מניות, הנהלה בכירה
  10. רשימת נהנים/מוטבים סופיים, מבנה אחזקות

פרופיל לקוח (נאמנות):

  1. מידע על פותח החשבון בנאמנות
  2. מידע על הנאמן
  3. מידע על מוטבים
  4. הקשר בין כל הגורמים המוזכרים בסעיפים הקודמים
  5. פרטי המוטב הסופי

 

פרופיל עושר (ר' הגדרה במילון מושגים סע' 3):

  1. מקור העושר
  2. מקור הכסף
  3. הכנסה שנתית

וידוא עצמאי (בלתי תלוי) של מידע שהתקבל:

השלב השני בתהליך CDD המבוצע כראוי הוא לאמת את המידע שנאסף מהלקוח על מנת להבטיח דיוק ואמיתות. רוב המידע ניתן לאימות באמצעות מסמכים שהונפקו על ידי גוף ממשלתי או חברה בלתי תלויה מוכרת. דוגמאות:

  1. תעודת זהות של הממשלה
  2. דרכון שהונפק על ידי הממשלה
  3. חשבון טלפון / חשמל / מים / ארנונה להוכחת כתובת מגורים
  4. פרופיל עסקי שהונפק על ידי הרגולטור הממשלתי עבור גופים עסקיים
  5. תעודת ההתאגדות מרשם החברות
  6. תקנון התאגדות או מזכר התאגדות

סריקת/סינון שמות:

באמצעות סינון שמות ו / או בדיקה ברשימות שחורות ניתן לקבוע האם הלקוח מוכר כבעל סיכון מוגבר ובכך מהווה סיכון לנותן השירות. בדרך כלל, המטרה היא לוודא האם הלקוח מתאים או משתייך לאחד מהפרופילים הבאים:

  1. איש ציבור זר (PEPs)
  2. גורם פלילי
  3. טרוריסט
  4. אדם או ישות שהוטלו עליו סנקציות כלשהן
  5. דווח עליו בתקשורת כמעורב בכל פעילות בעל הקשר שלילי מטבעה

החלטה סופית:

לאחר ביצוע הבדיקות המפורטות (ברמה הנדרשת בהתאם לאופי העסקה והלקוח), ניתן להגדיר ללקוח דרגת סיכון ובהתאם לכך – לבצע בקרות בעת ביצוע עסקאות עם הלקוח מעתה ואילך. במקרים מסוימים, ההחלטה עשויה להיות הימנעות מקשר עסקי עם הלקוח. עם זאת, חשוב לשים לב לא לפסול לקוחות באופן שיפגע בניהול סיכון הלבנת ההון, כך שהלקוח יבין שרמת החשד לגביו עלתה ויעדיף לפנות למקום אחר בו אולי לא יעורר חשד.

תהליך הערכת הסיכון בעבודה עם לקוחות רצוי שיכלול הבנת הפרופיל וגם הנסיבות בהן פועל הלקוח, ובכלל זה – מדוע בחרו דווקא בחברה המסוימת אליה פנו על מנת לבצע את עסקיהם (מכל סוג), טיב נסיבותיהם, וכן רמת הפעילות הצפויה והניתנת לחיזוי.

בשלב זה ייתכן ויוחלט לבצע הליכים נוספים, מפורטים יותר, על מנת להכיר את הלקוח ולעבוד איתו. הליכים אלו ייכנסו בשלב זה תחת ההגדרה "הליך הכרת לקוח מוגבר" – או Enhanced Due Diligence (EDD) – ועל כך במאמר הבא בסדרה זו.

על מנת להישאר מעודכנים אנו ממליצים להירשם לעלון המקצועי שלנו – היחיד מסוגו בישראל בתחום ניהול סיכוני הלבנת הון ומימון טרור. אנא מלאו את פרטיכם בתיבת יצירת הקשר משמאל, ואנו נדאג להוסיפכם לרשימה.

ניתן לבטל את ההרשמה בכל עת. העלון כולל תכנים מקצועיים בלבד ואינו מכיל חומר פרסומי.

Call Now Button דילוג לתוכן