בלוג

בחלק א' התחלנו להסביר כיצד פוגעת בכלכלות שלמות, בעסקים לגיטימיים וכיצד היא מנצלת דווקא מרכזים פיננסיים גדולים ומפותחים במדינות בעלות משטרי הלבנת הון משוכללים – לתועלת אותם גורמים פליליים המעוניינים כמובן לעשות שימושים חוקיים בכספים שהושגו בפעילות בלתי חוקית.

בחלק זה נמשיך לעסוק בהשלכות המקרו-כלכליות הפוטנציאליות של הלבנת הון על הכלכלה הלגיטימית:

1. החלשת המוסדות הפיננסיים: הלבנת הון ומימון טרור עלולה לפגוע בסקטור הפיננסי במדינה. היא יכולה להשפיע לרעה על היציבות של בנקים ספציפיים או מוסדות פיננסיים אחרים, כגון חברות ניירות ערך וחברות ביטוח. פעילות פלילית נקשרה כבר למספר כישלונות בנקאיים ברחבי העולם, כולל סגירתו של הבנק הראשון באינטרנט, הבנק של האיחוד האירופי, ובנק Riggs.
2. ההשפעה המרסנת על השקעות זרות: אף על פי שהכלכלות המתפתחות אינן יכולות להרשות לעצמן להיות בררניות מדי לגבי מקורות ההון שהן מושכות, יש השפעה מזיקה ישירה על השקעות זרות, כאשר המגזרים המסחריים והפיננסיים של המדינה נתפסים כחשופים להשפעת פשע מאורגן.
3. אובדן שליטה או טעויות בהחלטות בנוגע למדיניות הכלכלית: בשל כמויות הכסף הגדולות הכרוכות בתהליך הלבנת הון, בחלק מהשווקים המתעוררים עשויים ההכנסות הלא חוקיות הללו לגמד תקציבי ממשלה. הדבר עלול לגרום לאובדן השליטה במדיניות הכלכלית על ידי ממשלות או לביצוע טעויות במדיניות עקב טעויות מדידה בנתונים המקרו – כלכליים.
4. עיוות כלכלי וחוסר יציבות: מלביני כספים אינם מעוניינים בהפקת רווחים מהשקעותיהם, אלא בהגנה על הכנסותיהם והסתרת מקורם הבלתי חוקי של הכספים. לפיכך, הם "ישקיעו" את כספם בפעילויות שאינן בהכרח מועילות מבחינה כלכלית למדינה שבה נמצאים הכספים.
5. אובדן הכנסות ממסים: מבין כל עבירות המקור, העלמת מס היא כנראה בעלת ההשפעה המקרו-כלכלית הברורה ביותר. הלבנת הון פוגעת בהכנסות ממסים ממשלתיים, ולכן פוגעת בעקיפין במשלם המסים הישר: נטל המס על האזרח הישר הופך גבוה יותר ממה שהיה בהעדר העלמות מס.
6. סיכונים למאמצי הפרטה: הלבנת הון מאיימת על מאמציהן של מדינות רבות המנסות להכניס רפורמות לכלכלתן באמצעות הפרטת נכסים בבעלות המדינה כגון קרקע, משאבים או מפעלים. לעתים, ממשלה המקושרת לשחיתות עשויה להעניק מכרז הפרטה של המדינה לארגון פלילי העלול לפגוע באובדן כלכלי לציבור.
7. סנקציות בינלאומיות: על מנת להגן על המערכת הפיננסית מפני הלבנת הון ומימון טרור, ארה"ב, האו"ם, האיחוד האירופאי וגופים ממשלתיים אחרים מטילים סנקציות על מדינות אחרות, ישויות או יחידים, טרוריסטים וקבוצות טרור , סוחרי סמים, וכו'. מדינות יכולות להיות כפופות לסנקציות מקיפות או ממוקדות. סנקציות מקיפות אוסרות כמעט את כל העסקאות עם מדינה מסוימת; סנקציות ממוקדות אוסרות על עסקאות עם תעשיות, ישויות או אנשים המפורטים ברשימות הסנקציות. FATF קוראת לחבריה לנקוט בצעדי נגד, כגון החלת בדיקת נאותות מוגברת ליחסים עסקיים ועסקאות עם אנשים משפטיים ובלתי חוקיים על מוסדות פיננסיים, בניסיון לשכנע את המדינות שמשטר הלבנת ההון בהן לוקה בחסר להכניס בו שיפורים.
8. עלויות חברתיות: הלבנת הון היא חלק בלתי נפרד לשמירת הרווחיות של הפשע. היא גם מאפשרת לסוחרי סמים, למבריחים ולפושעים אחרים להרחיב את פעילותם. דבר זה משפיע על העלות של הוצאות הממשלה על תקציבים בשל הצורך בהגברת אכיפת החוק והוצאות אחרות (למשל, גידול בעלויות הבריאות לטיפול במכורים לסמים) כדי להילחם בתוצאות של הפשיעה עצמה.

על מנת להישאר מעודכנים אנו ממליצים לכם להירשם לעלון המקצועי שלנו – היחיד מסוגו בישראל בתחום ניהול סיכוני הלבנת הון ומימון טרור. אנא מלאו את פרטיכם בתיבת יצירת הקשר משמאל, ואנו נדאג להוסיפכם לרשימה.

ניתן לבטל את ההרשמה בכל עת. העלון כולל תכנים מקצועיים בלבד ואינו מכיל חומר פרסומי.