(*) מאת גל לברן, רו"ח
ב- 17 בדצמבר 2018 הוגש כתב אישום נגד ראש ארגון פשיעה שסחר בנשים מחבר העמים, וסיפק הצצה לעולם הסחר בבני אדם בישראל:
"במהלך 2018 ניהלו שני צעירים ישראלים, בני 26 ו-36, ארגון פשיעה שסחר בנשים מחבר העמים, שכנע אותן להגיע לארץ, סרסר בהן והלבין את הרווחים מהשירותים שסיפקו. כל זאת, תוך הפעלת מנגנון מסודר ומוקפד למשעי, הכולל תחומי טיפול וחלוקת תפקידים (ר' גם סדרת מאמרים בנושא אופן הפעולה של ארגוני הלבנת הון), נהגים שיסיעו את הנשים לדירות בהן ניתנו שירותי הזנות, אחראי תפעול, מתווך דירות, הפעלת אתרי אינטרנט, העברות כספים בצינורות מוסתרים ועוד."
"הלבנת הון" הוא מונח שנשמע הכי רחוק שיש מכל אחד מאיתנו. אולם, האם זה נכון…? האם אנחנו עוצרים לפעמים כדי לחשוב מאיפה מגיע רוב הכסף השחור?
אז נכון – חלק ממנו מגיע מהעלמות מס, מכירת סמים ושאר פשעים שנוח לנו לחשוב שרחוקים מאיתנו ופוגעים בנו בשוליים, אם בכלל (וגם זו הנחה שגויה אך נוחה). אבל מה אם ניתן לעצמנו "להתלכלך" לרגע במחשבה המזעזעת על סחר בבני אדם לצורך עבדות? או על סחר בנשים? מה אם נדמיין לרגע מה עובר על אותן אימהות, ואותם אבות, שהבנות שלהם נעלמות יום אחד, אלוהים יודע לאיפה.
לא צריך את אלוהים בשביל זה.
כולנו יודעים לאן ולאיזה צורך חוטפים אנשים חסרי לב את אותן נשים, ילדות לעיתים קרובות; מה שאנחנו לא רוצים לחשוב עליו זה מה קורה להן אחר כך ומה נשאר מהחיים שלהן. גם כאן, בארץ, במרכזי הערים, ממש מתחת לאף שלנו. אל תעצמו עיניים. הלבנת הון הוא מונח מכובס לתמצות אכזריות בלתי נתפסת שמוחקת את הקיום האנושי של מאות אלפי אנשים בארץ ובעולם.
ואפילו אם המצב היה שונה, ולא כל העולם השפוי היה מכריז מלחמת חורמה על "הלבנת הון"; וגם אילולא חייב זאת הרגולטור – האם מישהו מאיתנו רוצה לתת לזה יד?? האם זה משהו שאפשר להסכים שימשיך להתקיים, בכך שנשתוק, נמשיך לעשות עסקים, לעצום עיניים ולהניח שזה לא קשור אלינו?