חוק שירותים פיננסיים מוסדרים, שפורסם בשנת 2016, נועד להסדיר את הפעילות בכל ענף שירותי המטבע. החוק הניח את התשתית והיסודות לכל חקיקת ותקינת ההמשך בכל הנוגע לענף, וכך בעקבותיו הופק צו נותני שירותי אשראי והונחה טיוטה לצו נותני שירותים בנכס פיננסי (להלן מטבע).
החוק ייסד וייצר בן לילה מציאות חדשה במדינת ישראל לכל מי שעסקו ויעסקו במתן שירותי אשראי ומטבע, אך יתרה מכך – מטרת העל של חוק זה הינה להילחם בהלבנת הון רחבת היקף, תוך שימוש בענף בעל חשיבות כלכלית עצומה "לכלל המשק הישראלי" (כדברי ההסבר בהצעת החוק).
החוק נועד לטפל בהעדר הרגולציה בענף ערב חקיקתו, ובתוצאות הבלתי רצויות של חוסר זה, כשהבולטת בהן היא שלצד גורמים לגיטימיים הפועלים בענף, נכנסו לענף גורמים עברייניים ונוצרה תשתית להעלמת מסים ולהלבנת הון בהיקף נרחב.
ולענייננו…
ישנם מספר סעיפים רלוונטיים בחוק בעניין האחראי למילוי חובות:
- סעיף 36 לעניין אחריותו של המנכ"ל/שותף במניעת הפרת החוק, ולמינוי אחראי למניעת הפרת החוק;
- סעיף 72 הקובע קנסות של 100,000 או 250,000 (לפי העניין) בהפרת הוראות מסוימות בחוק;
- סעיף 95 לעניין חובת נושא משרה לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות מסוימות, תוך קביעה מפורשת של חזקת הפרת החובה האמורה.
סעיף 95 הוא המעניין מכולם. המחוקק ייחד סעיף שלם בחוק רק כדי להעמיק ולהדגיש את תפיסתו לגבי אחריותם האישית של נושאי המשרה והאחראי למילוי חובות למניעת הפרה של החוק, בעודו מטיל אחריות פלילית על נושאי המשרה כולם וכמובן קנסות כבדים:
- חובה לפקח ולעשות א) בעצמם ב) כל שניתן כדי למנוע הפרה על ידי התאגיד או מי מעובדיו (ע"ע חבות בנק מזרחי מול רשויות ארה"ב עם הסדר פשרה של 195 מלש"ח):
בדברי ההסבר להצעת החוק מסביר המחוקק כי ברצונו להעמיק את הפיקוח על הנעשה בנותן השירותים הפיננסיים, והוא עושה זאת בהטלת מחויבות אישית על הגורמים המובילים אותו, ולכן בעצם מחייב את נושא המשרה הבכיר ביותר לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים למניעת הפרה של החוק. וכדי להעמיק את המחויבות – מחייב המחוקק למנות גורם שיהיה אחראי על הטמעת הכללים והנהלים.
- להוכיח שעשו כל שניתן כדי למנוע את העבירה:
שוב בדברי ההסבר, המחוקק מפרט כי לא רק שהוא מטיל על נושא משרה בתאגיד חובה אישית לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות, אלא כי במידה ונעברה עבירה, הרי שבהכרח נושא משרה בתאגיד הפר את חובת הפיקוח הנדרשת על פי הסעיף.
בעינינו, החלק החשוב ביותר בסעיף 95 הינו הסיפא לתת סעיף ב':
נושא המשרה יכול לסתור הנחה זו שמניח החוק אם יוכיח כי עשה כל שביכולתו כדי למנוע את ביצוע העבירה.
- חובת "בעל תפקיד אחר" האחראי על התחום בו בוצעה עבירה: קל להניח שבסעיף זה התכוון המחוקק לאחראי למילוי חובות בנושא איסור הלבנת הון (ר' חוזר נותני שירותי מטבע שפרסמה רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון ביום 15 במרץ 2018 וצו נותני שירותי אשראי); אולם, דווקא כאן מסיט המחוקק את תשומת הלב מהאחראי למילוי חובות ומניח אחריות פלילית כבדת משקל על האחראי על התחום בו בוצעה העבירה!! כלומר, במידה והעבירה בוצעה בתחום של קבלת לקוח חדש – הרי שמי שאחראי על תחום זה מבחינה מסחרית/ניהולית צריך היה לעשות כל שביכולתו למנוע את ביצוע העבירה! אותו מנהל לא יוכל "לזרוק" את האחריות על מנהל סיכוני הלבנת ההון של החברה!
לסיכום, נהיר לכל כי המחוקק רואה בחומרה ביצוע עבירות על חוק איסור הלבנת הון ועל חוק שירותים פיננסיים מוסדרים, מגביר את האכיפה, מתקין תקנות ומטיל קנסות ואחריות פלילית; ונהיר כי המחוקק מבין כי אין אחריות של תאגיד ללא אחריות של בעלי התפקידים בו – לפחות הבכירים שבהם. או כמו שאמר משרד המשפטים האמריקאי: "מוסד פיננסי אינו ישות ללא פנים. כאשר עובד מבצע הונאה, המוסד הפיננסי צריך לקחת על כך אחריות" (ר' כתבתנו בנושא שיטת ההונאה של מזרחי).
בחוק שירותים פיננסיים מוסדרים הולך המחוקק צעד קדימה, ולא רק שהוא "מיישר קו" עם שאר מדינות העולם המערבי בעלות משטרי איסור הלבנת הון חזקים – אלא אף לוקח זאת צעד אחד קדימה לכיוון של הובלת המאבק למלחמה בפשע המאורגן ובהלבנת הון – מה שמקנה לישראל את המקום השני מטעם ה- FATF בחוזק משטר איסור הלבנת ההון שלה.
אנו סבורים כי רשות שוק ההון והרשות לאיסור הלבנת הון יעשו הכל על מנת לשמור על מקום מכובד זה בראש הרשימה.
בהמשך: מהם תחומי האחריות של האחראי למילוי חובות, ומה זה אומר "עשו כל שביכולתם"?
על מנת להישאר מעודכנים אנו ממליצים לכם להירשם לעלון המקצועי שלנו – היחיד מסוגו בישראל בתחום ניהול סיכוני הלבנת הון ומימון טרור. אנא מלאו את פרטיכם בתיבת יצירת הקשר משמאל, ואנו נדאג להוסיפכם לרשימה.
ניתן לבטל את ההרשמה בכל עת. העלון כולל תכנים מקצועיים בלבד ואינו מכיל חומר פרסומי.